מסלול בהר מירון לחורבת ב"ק

הנה המלצה למסלול בהר מירון – טיול מעגלי קצר וקל לחורבת ב"ק עם נופים וסיפורים עוצרי נשימה.

בבוקר לח בשנת תקצ"ד

"בבוקר לח בשנת תרל"ח" הן מילותיו הראשונות של שירם הידוע של יורם טהרלב ושלום חנוך המוכר בביצועו הנפלא של אריק איינשטיין – הבלדה על יואב משה סלומון. זהו שיר מפורסם ואהוב (במיוחד עלי כצאצא למשפחת שטמפר…) המספר על הקמת פתח תקווה "אם המושבות" בשנת 1878. לא מעט אנשים יודעים שמאבק ניטש עם ראש-פינה ("אם מושבות הגליל") על השאלה מי מהן עלתה על הקרקע קודם לכן. אבל ממש בודדים יודעים שלא זו ולא זו אמורות להיות מוכרת כישוב היהודי החקלאי הראשון שהוקם בארץ בתקופה המודרנית. תואר זה צריך להינתן ללא ספק ליישוב ג'רמק שהקים ישראל ב"ק בשנת 1834 (!!) ואשר נמצא במרומי הר מירון ומוכר כיום בשם "חורבת ב"ק".
ישראל ב"ק (בעל-קורא) עלה לארץ ב-1831 מברדיצ'ב, התיישב בצפת והקים שם את בית הדפוס הראשון בארץ. באותו שנה כבש את הארץ מוחמד עלי המצרי מידי האימפריה העות'מנית ומינה את בנו איברהים פאשא לשליט הארץ. השלטון החדש ביצע רפורמות שעיקרן גיוס חובה ותשלומי מיסים גבוהים יותר. קשרים טובים נרקמו בין השלטון המצרי לבין המיעוט היהודי והנוצרי ולכן כאשר פרץ ב-1834 "מרד הפלאחים" היהודים ובהם יהודי צפת, היו מטרה לפורעים. צפת נפגעה קשות ב"ביזה הגדולה". בתים נבזזו ונשרפו, נשים נאנסו ורבים הוכו קשות וברחו כולל ישראל ב"ק עצמו שבית הדפוס שלו נחרב.
על רקע זה נתן איברהים פאשא את אדמות הכפר הדרוזי הנטוש ג'רמק לישראל ב"ק. לא ברור בודאות מדוע ב"ק קיבל את השטח אבל מ-1834 הוא החל לפתח את החווה החקלאית הזו. בשנית 35-36 ישב במקום בנו ניסן שהחל לבנות שם בתים ולפתח שדות ומטעים. ב-1837 פקד אסון נוסף את תושבי צפת – רעידת אדמה קשה – שבין היתר הרסה בשנית את בית הדפוס של ישראל ב"ק והוא הצטרף לבנו והמשיך בפיתוח המקום. ב-1839 ביקר שם משה מונטיפיורי באחד ממסעותיו והוא התפעל מההתישבות החקלאית היהודית המוצלחת שראה והחליט לפתח עוד יישובים דוגמתה.
מעט לאחר מכן, בשנת 1840, הגיע סופה של ההתישבות בג'רמק. בשנה זו הובס איברהים פאשא ונס מהארץ כאשר האימפריה עות'מנית שבה ותפסה את השלטון. תושבי פקיעין הדרוזים הגיעו לג'רמק להשיב לידם את אדמותיהם ומשפחת ב"ק ברחה מהמקום מחשש שיבולע להם. משפחת ב"ק עברה לירושלים. ישראל הקים מחדש את בית הדפוס שלנו (שהפך להיות מהזרזים החשובים לראשית הציונות) ובנו ניסן הפך להיות מפרנסי הקהילה. הכפר ג'רמק – חורבת ב"ק – ניטש שוב ועומד בבדידותו עד ימינו. שרידים לא מועטים מתקופה זו פזורים עדיין בשטח. עצי אגוז המלך הם העדות הברורה ביותר לפרשת התישבות קצרה מועד וראשונית זו. רק חסר שיר יפה להפוך את זה לסיפור גדול…

מסלול הטיול לחורבת ב"ק

להלן המלצה לטיול רגלי קצר (כ-2.5 ק"מ) וקל שמתחיל ומסתיים בחניון של שביל הפסגה בראש הר מירון.

הנה הקישור למפה למי שנמצא בשטח – https://israelhiking.osm.org.il/share/ey2ajoKpi6

סעו לפסגת הר מירון והחנו בחניה (בוויז: חניון שביל הפסגה). התחילו ללכת בשביל המסומן בכחול שיוצא מאזור הברזיה. השביל, שהוא חלק משביל ישראל,  עובר בחורש הנאה ולאחר כ-500 מטר יגיע לדרך ג'יפים רחבה. כאן פנו ימינה והמשיכו בדרך הג'יפים כ-500 מ' נוספים מערבה לעבר רכס עפאים עד שתגיעו למבנה אבן נאה – זהו בית היערן של הקק"ל. הכניסה אליו אסורה אבל הסיפור חזק. יוסוף ספאדי היה דרוזי מהכפר מג'דל שמס שפעל מטעם ישראל והקים בסוריה רשת ריגול שעסקה גם בהברחת יהודים ארצה. משנחשפה הרשת בתחילת שנות ה-50 הוא קיבל מטעם משרד הבטחון משרה של יערן ועבר לגור כאן עם משפחתו. בשנת 1955 הגיע לבית באישון לילה עלי חרבוש, שנולד באחד מכפרי הגליל אך פעל בשורות הסורים ורצח אותו לעיני אישתו ובנו הפעוט. אותו מרצח,אגב, נהרג זמן לא רב אחר כך בקרבת חרבת חממה על המירון ממארב של צה"ל שחיכה לפאדיון.
לאחר שתתרשמו מהסיפור, מאישיותו של יוסוף ספאדי ומהנוף לכל עבר – חזרו על עקבותיכם במורד דרך הגיפים ופנו ימינה בשביל לעבר עץ אגוז המלך הבודד שאתם רואים מדרומכם. העץ מציין את תחילת חורבות הכפר ג'רמק וחורבת ב"ק.
מהעץ לכו במורד כשאתם נהנים מהמראה עוצר הנשימה דרומה לעבר בית ג'ן ואז פנו שמאלה בשביל המסומן כחול אל תוך השטח. עד מהרה תגלו שני מקורות מים מענינים. האחד מאגורות בק שהיא מערה מלאה מים. המערה נחצבה כמאגורה לאיחסון תבועות אך התמלאה במים ומהווה מקום נפלא לשיכשוך בקיץ החם. מעט בהמשך תגיעו לבאר רום שהיא מקור המים העיקר במקום. לרוב פתח הבאר מכוסה בלוח מתכת גדול. בקרבתו תראו גם אבן ריחיים נאה. מסביבכם שרידים מחורבת ב"ק עליה סיפרנו במבוא. בהמשך השביל תראו גורן גדולה.
המשיכו עם השביל הכחול בכיוון כללי צפון-מזרח עד שתתחברו לשביל ירוק (שהוא גם שביל ישראל). מעט בהמשך תראו אזור מוגבה ועץ אלון בודד ובולט. עלו ושבו בצל האלון ותראו לפניכם בריכת חורף גדולה שפיתחה רשות שמורות הטבע. ברוב עונות השנה יש מים בבריכה ובחורף היא נראית כאגם של ממש. בריכות חורף הן מקווי מים עונתיים- המתמלאות מי גשמים בחורף ומתייבשות בהדרגה לקראת הקיץ. זהו בית גידול חשוב שהלך ונעלם מנופי ארצנו וחשוב מאוד בשימורם של מינים יחודיים של דו חיים, חרקים וחסרי חוליות. זהו מקום מעולה לאכול סנדוויץ' ולגמוע את הנוף הנפלא.
עתה חזרו על עקבותיכם בשביל הג'יפים ימינה ועד לחניון הפסגה.
אם הגעתם לכאן בזמן פריחת החלמוניות (בסתיו בתקופת הגשמים הראשונים) אל תחמיצו ללכת מעט בשביל הפסגה לאזור הפריחה ואם הזמן בידיכם ואתם מעונינים להשלים את חווית הר מירון המשיכו בשביל הפסגה (כ-3.5 ק"מ) עם נופיו עוצרי הנשימה ותשלימו שני סיורים מעגליים נפלאים.