כפר כמא הוא כפר צ'רקסי, שנמצא בגליל התחתון לרגלי התבור, אחד משני הכפרים הצ'רקסים היחידים בישראל. זהו כפר מקסים ומרתק. לא סתם נבחר כאחד מ-30 כפרי התיירות הטובים בעולם!!!
מי הם הצ'רקסים?
הצ'רקסים הם בני 12 שבטים שמקורם בהרי הקווקז בין הים השחור והים הכספי. אזור מחייתם העיקרי היה במישורי נהר הקובאן המתחיל בפסגת האלברוס הגבוה באירופה וזורם לים השחור לא רחוק מבירתם ההסטורית – סוצ'י. השם "צ'רקסים" ניתן להם בידי אויביהם אך הם קוראים לעצמם אדיגים. משמעות השם אדיגה הוא כליל השלמות, ומסמל את שאיפתם לשלמות ומצויינות אישית.
הדגל של העם הצ'רקסי מורכב מ 12 כוכבים שמסמלים את 12 השבטים ושלושה חיצים משתלבים המסמלים את אחדות השבטים.
ההיסטוריה של הצ'רקסים
ההיסטוריה של הצ'רקסים מתחילה באזור צפון מערב קווקז כבר מהאלף השלישי לפני הספירה. הצ'רקסים היו אחד העמים הגדולים והחשובים בצפון הקווקז, ונחשבים למתיישבים הראשונים של אזור זה ורובם היו רועי צאן וחקלאים.
במאה השישית בעקבות השפעת הקיסרות הביזנטית החלו השבטים הצ'רקסים להתנצר. מאוחר יותר, בסביבות המאה ה 16 הגיע האיסלם לאזור ובמשך הזמן התאסלמו רוב הצ'רקסים וכיום העם הצ'רקסי ברובו מוסלמי-סוני אך הם אינם אדוקים בדתם.
ההיסטוריה הצ'רקסית רצופה מלחמות רבות וממושכות בהן נודעו כלוחמים אמיצים ומיומנים והן עיצבו רבות את תרבותם ומנהגיהם. מסיבה זאת הגברים הצ'רקסים תמיד היו מוכנים לקרב ובשליטה מלאה והנשים עצמאיות ועוצמתיות. לוחמים צ'רקסים שימשו כשכירי חרב תחת המוסלמים במאות ה-12 וה-13 והפכו להיות מנהיגי האזור במהלך התקופה הממלוכית עת רוב הסולטנים היו ממוצא צ'רקסי.
המלחמה המרה והקטלנית ביותר שנמשכה למעלה ממאה שנים (1763-1864) היתה מלחמתם של הצ'רקסים אל מול האימפריה הרוסית שפלשה וכבשה את מולדתם והגלתה אותם תוך טיהור אתני איום. מעריכים שכחצי מיליון צ'רקסים נספו בשנים 1860-1864 כאשר רבים מבני העם הצ'רקסי חצו את הים השחור אל תוך האימפריה העות'מנית שקלטה אותם והושיבה אותם בשולי האימפריה.
מעריכים שכיום חיים בעולם כ-6 מיליון צ'רקסים. כמחציתם בטורקיה ועוד כמיליון ברוסיה. האחרים מפוזרים במזרח התיכון בעיקר בסוריה, ירדן ועירק ובעוד קהילות בעולם כולו.
הצ'רקסים בישראל
הצ'רקסים בישראל הגיעו לארץ ישראל בחסות העות'מנים לקראת סוף המאה ה-19 והקימו כאן שלושה כפרים: כפר כמא בגליל התחתון, ריחנייה בגליל העליון וח'רבת צ'רקס, באזור פרדס חנה, שלא שרד את המלריה וננטש.
כיום חיים בשני הכפרים, כפר כמא וריחניה, כ-5000 איש, המשמרים בכבוד רב את המורשת והתרבות הצ'רקסית. הצ'רקסים בארץ מעורים באופן מלא בחיי המדינה ועל בניהם חל חוק שירות חובה בצבא. כסמל לחיבורם למדינה – קפטן נבחרת ישראל בכדורגל, ביברס נאתבו, הוא צ'רקסי מכפר כמא.
ההיסטוריה של כפר כמא
כפר כמא נוסד בשנת 1878 על ידי פליטים שגורשו ממולדתם במהלך המלחמה הרוסית-צ'רקסית ותחת חסותם של העות'מנים ששלטו בארץ והעבירו קהילות צ'רקסיות לשולי האימפריה שלהם.
בשנת 1945 התגוררו בכפר כ 660 תושבים. כיום מתגוררים בו כ 3500 תושבים, וכאמור, לאחרונה זכה להיכלל ברשימה היוקרתית של " 32 כפרי התיירות הטובים והמומלצים בעולם לשנת 2022" שפרסם ארגון התיירות של האו"מ.
תחילתו של כפר ריחניה
הכפר ריחניה הוקם גם הוא בעקבות המלחמה הרוסית-צ'רקסית. במקור הוא הוקם במקום שלא היה מיושב קודם לכן, דרומית לכפר המוסלמי עלמה. הסיירים הצ'רקסים שנשלחו לאתר מקום ראוי להתיישבות, לא הכירו היטב את הטבע המקומי החליטו לבחור במקום שנמצא בין שלושה סוגי אדמות (בזלתית, גירנית וקירוטונית) ובמקום בו נמצא מעיין וכך הגיעו למקום היפה בו נמצא הכפר בשולי רמת עלמה ומעל נחל דישון. כיום חיים בו כ-1400 תושבים מהם 1100 צ'רקסים.
כפר נטוש – ח'ירבת צ'רקס
הכפר נבנה אחרי שכפר כמא וריחניה כבר היו מיושבים מספר שנים. לורנס אוליפנט כתב בשנת 1884 על "שניים או שלושה יישובים צ'רקסיים במישור השרון". היישובים הנוספים של הצ'רקסים היו בקיסריה (ליד המסגד) ובירה ליד בנימינה. שלושת הכפרים הצ'רקסים יצרו משולש יישובים. תושבי הכפר לא שרדו את מחלת המלריה ותושביו נטשו. רובם עברו לסוריה וחלק עברו לכפר כמא וריחניה.
כיום נותרה שם בריכת מים שמציינת את מיקומו של הכפר ובית קברות שנמצא בשמורת האלונים.
תרבותם של הצ'רקסים
השפה הצ'רקסית
השפה הצ'רקסית שייכת למשפחת השפות הצפון-מערב קווקזיות וקיימים בה שני ניבים: הקברדינית שהוא הניב המזרחי והאדיגית שהוא הניב המערבי. הצ'רקסים קוראים לשפתם אָדיגָאבְּזֵה וזהו, למעשה שמה הרשמי של השפה ולא צ'רקסית כפי שנהוג לקרוא לה אויביהם.
השפה הצ'רקסית נכללת ברשימת השפות שנמצאות בסכנת הכחדה של ארגון אונסק"ו של האו"ם.
לשפה הצ'רקסית יש מספר רב של תת ניבים בהתאם לשבטים הצ'רקסים השונים, כאשר הגיית המילים שונה בהתאם למיקום הגיאוגרפי של הדוברים.
בגלל המלחמות והעמים השונים ששלטו בשבטים הצ'רקסים, רק במאה ה 19 נוצרה שפה כתובה כאשר עד אז עברו ההיסטוריה והמורשת התרבותית בעל-פה. במהלך השנים הפך האלפבית הקירילי לשפת הכתיבה הרשמית של השפה הצ'רקסית. מכיוון שבכתב הקירילי אין מספיק אותיות שיבטאו את מכלול התנועות והעיצורים של השפה הצ'רקסית העשירה – השתמשו בצירופים של מספר אותיות כדי ליצור "אות" חדשה. וכך יצא שהשפה הצ'רקסית הכתובה מכילה 64 אותיות, חלקן מורכבות משניים או שלושה סימנים והיא מורכבת ומסורבלת. מילים רבות בשפה הן אונומטופאה – המחקה צלילים מהטבע.
קוד ההתנהגות
קוד ההתנהגות הצ'רקסי נקרא "אדיגה חבאזה" ומבוסס על כבוד הדדי, אחריות, משמעת ושליטה עצמית. קוד ההתנהגות הזה הוא למעשה מערכת חוקים לא כתובים המשמשים בסיס לתרבות הצ'רקסית.
הערכים החשובים שהקוד מכתיב הם אומץ, אמינות ונדיבות.
עושר, רדיפה אחרי כסף וראוותנות נחשבים, לעומת זאת, לחרפה.
גם למנהג הכנסת האורחים יש חשיבות רבה והוא חלק מרכזי בהגדרות הקוד, וגם אויבים מקבלים יחס של אורחים ברגע שנכנסו לאחד מבתי המגורים.
הנשים ומנהג החטיפה
הנשים הצ'רקסיות ידועות ביופיין והן עצמאיות ואלגנטיות. בעדה הצ'רקסית בני הזוג מתחתנים מתוך היכרות ובחירה ולא באמצעות שידוכים. הנשים נישאות בגיל מאוחר יחסית לתרבויות אחרות.
מנהג החטיפה: לאחר שהזוג מכיר ומחליט להינשא – המחזר האמיץ "חוטף" את אהובתו (בהסכמתה) מבית הוריה ולוקח אותה לבית הוריו בכפרו. הוא דוהר איתה על סוס לאחר שירה באוויר שלוש יריות המודיעות לתושבי הכפר על החטיפה ומגן עליה מרודפיה. כך הוא "מוכיח" את אומץ ליבו, יכולתו כלוחם עשוי ללא חת ואהבתו הגדולה לבחירת ליבו. אם תושבי הכפר תפסו אותם, בני הזוג חייבים לוותר על תוכניתם.
גם כיום מקיימים את המנהג – אך באופן סמלי.
המוסיקה והריקוד הצ'רקסי
הריקוד הצ'רקסי מביא לידי ביטוי את שני האלמנטים המרכזיים בתרבות הצ'רקסית – המלחמה והאהבה. מצד אחד איכויות המוזכרות באדיגה חאבזה כמו אומץ, כבוד, שליטה עצמית ומצד שני ריקודי החיזור שהם אחד האמצעים לשימור המסורת. כל אלה באים לידי ביטוי בריקוד הייחודי והמרשים:
האוכל הצ'רקסי
גם שמו של המטבח הצ'רקסי יצא למרחוק ובין המאכלים הידועים והאהובים ניתן לציין בראש ובראשונה את הגבינה הצ'רקסית, גבינה חצי קשה שמיוצרת בבית בהחמצה בלבד ומשמשת בסיס למאכלים רבים. החלוז' נחשב למאכל הלאומי והוא עשוי מבצק ממולא בגבינה צ'רקסית המטוגן בשמן. לא נשכח את החלגור'אן – מאפה תמרים בטעם גן עדן.
כפר כמא – אחד מ-30 כפרי התיירות הטובים בעולם
כפר כמא עשה היסטוריה והוא כפר התיירות הישראלי הראשון שוזכה להיכלל ברשימה היוקרתית של "כפרי התיירות הטובים והמומלצים בעולם לשנת 2022" שפרסם ארגון התיירות של האו"מ.
הרשימה, שמונה 32 כפרים מכל העולם, נועדה לקדם תיירות לכפרים שמשמרים מסורות עתיקות של קולינריה, תרבות ומוזיקה. וזה בדיוק מה שמציע ענף התיירות בכפר כמא. עם שפע של קולינריה מקומית ובראשה הגבינה הצ'רקסית הידועה, מוזיקה וריקודים צ'רקסים, מרכז מורשת של התרבות הצ'רקסית והכי חשוב – אנשים אדיבים ומסבירי פנים.
פינה בכפר כמא. התמונה מספריית המדיה באתר.
טיולים בכפר כמא ותיירות
התיירות בכפר כמא מתפתחת וחושפת את המבקרים לתרבות, המורשת, המנהגים והקולינריה המשובחת של הקהילה הצ'רקסית.
נמליץ לכם כאן על כמה נקודות ביקור חשובות שלא כדאי לפספס, שיאפשרו לכם להכיר טוב יותר את הצ'רקסים ומורשתם.
מרכז המורשת הצ'רקסית
מרכז המורשת הצ'רקסית שמופעל ע"י המועצה המקומית כפר כמא, נמצא ב"בית שאמי" היפה ומשמש נקודת פתיחה טובה להיכרות עם התרבות והמורשת הצ'רקסית. במקום קיים מוזיאון נאה שמתעד את ההיסטוריה והתרבות הצ'רקסית, כולל פריטים עתיקים ואותנטים כמו תלבושות ואמצעי לחימה שמקורם בהרי הקווקז. אפשר גם להצטרף להדרכה במקום ובסיומה ריקוד צ'רקסי. במקם ניתן לצפות בסרטון על כפר כמא, ההיסטוריה והתרבות הצ'רקסית.
מוזיאון כפר כמא
מיזם פרטי ומוצלח, המוזיאון הגדול ביותר בארץ לתרבות הצ'רקסית. במוזיאון מוצגים מאות פריטים מהתרבות וההיסטוריה הצ'רקסית כגון חרבות ופגיונות בני למעלה מ 150 שנה, תצוגה של פריטי המטבח הצ'רקסי לדורותיו ועוד.
במוזיאון סרט מעשיר על הצ'רקסים והסבר אישי מעולה על העדה.
המסגד
המסגד הגדול בכפר שמשרת את תושבי היישוב מזכיר במראהו את המסגד הצ'רקסי בעמאן. זהו המסגד היחיד בכפר והוא בעל מראה יוצא דופן ובולט בנוף בזכות צריחו המתומן ושילוב אבני בזלת שחורות ואבני גיר לבנות בקירותיו החיצוניים. ניתן להתרשם מהמסגד מבחוץ אבל הכניסה אליו מותרת למתפללים בלבד.
סמטאות הכפר הישן
סמטאות הכפר הישן, הצבעוניות, העתיקות והמיוחדות בכפר כמא נמצאות באזור שנקרא "הגרעין העתיק של הכפר". שווה לשוטט ו"ללכת לאיבוד" בסמטאות. תמיד תוכלו לחזור למרכז המורשת לפי הצריח הבולט של המסגד. דלתות צבעוניות, רחובות מרוצפים באבן שחורה והרבה קסם שמזכיר רחובות עתיקים באירופה ובמיוחד ניקיון מופתי וסדר!
רחוב בכפר כמא. התמונה בספריית המדיה באתר.
קולינריה בכפר כמא
הקולינריה הצ'רקסית ידועה במטעמיה המסורתיים שבראשם, כמובן, הגבינה הצ'רקסית.
מחלבת אלברוס
המחלבה המשפחתית שנקראת על שם הר אלברוס שברוסיה, מקום מוצאם של הקווקזים, מייצרים גבינות בתהליך טבעי לפי מתכון מסורתי שעובר דורות במשפחה. במחלבה מייצרים שני סוגי גבינות וישמחו גם להסביר לכם על תהליך יצור הגבינה.
מחלבת אלברוס. התמונה בספריית המדיה באתר.
כנאפה חסוס.
גם אם אכלני כנפאה מנוסים, לא בטוח שאכלתם כנאפה עם גבינה צ'רקסית. ואם כן – אתם יודעים שאין מה להשוות. טעם גן עדן שאסור לפספס! בכנאפה חסוס תוכלו למצוא ממתקים צ'רקסים נוספים אבל הכנאפה היא מוצר הדגל.
מאזאן מאפים
מאפיה משפחתית משובחת ששמה יצא למרחוק באפיית החלוז', מאפה קווקזי מסורתי שעשוי מבצק מטוגן עם מילוי גבינה. צ'רקסית. בטח צ'רקסית.
המטבח של סוזי
הדרך הטובה ביותר להכיר את הקולינריה הצ'רקסית היא באירוח ביתי אצל משפחה מקומית. בבית משפחת אשמוז, אצל סוזי וביברס, סוזי מכינה ארוחה צ'רקסית מסורתית לקבוצות בתיאום מראש, ואפשר גם לקחת מארזי פיקניק ולצאת לבלות בטבע.
מסעדת אנטוליה
מסעדה כפרית לכל המשפחה, וכמו שמרמז שמה, מתבססת על המטבח התורכי בשילוב מאכלים צ'רקסים. אפשר גם להזמין אוכל כשר!
קוצ'אסקו – אמנות הקפה
בית קלייה בוטיק שנמצא במרכז הכפר. תוכלו למצוא מגוון תערובות לאספרסו, קפוצ'ינו וקפה שחור שקולים במקום, ובנוסף גם ממתקים, שוקולד, וכל מה שהולך טוב עם קפה טוב.
לטיול בכפר כמא
אנחנו ב-Omri-travel מציעים טיולים לכפר כמא ולאזור התבור כולו. תוכלו:
- להצטרף לאחד מהסיורים הפתוחים לקהל שאנו מקיימים לכפר מידי פעם
- להזמין סיור פרטי לכפר-כמא הכולל בין היתר קולינריה וטעימות
- להזמין סיור פרטי לאזור התבור שיותאם לרצונכם ויכול לכלול, בתיאום אתכם, את את כפר כמא, המושבות סג'רה (אילניה) ומסחה (כפר תבור), עליה לפסגת התבור, ביקור בכפרי הבדואים לרגלי התבור ועוד שפע אפשרויות באזור .
הרשמו לאחד הסיורים הקרובים שלנו
לפרטים והרשמה
לפרטים והרשמה
על המחבר:
עמרי
מורה דרך מוסמך ומומחה לטיולים בגליל. המייסד של Omri-Travel שהפך את התחביב והתשוקה שלו למקצוע... חולה טיולים, סקרן בלתי נלאה וממשיך להתלהב מלטייל ולהדריך.
כללי הזהב לטיול מוצלח:
טיול הוא פעילות נפלאה – מהנה, בריא, מחבר ומלמד אך גם עלול להיות מסוכן. על מנת להגביר את ההנאה ולצמצם אתה הסיכון הינה כמה כללים פשוטים המומלצים לכל טיול:
הכנה מראש: חשוב מאוד לקרוא על מסלול הטיול מראש ולדעת היטב מה צפוי לכם: מה המרחק, רמת הקושי, משך הטיול, נתיב הטיול ומה יש לאורכו ולהתארגן בהתאם! חשוב מאוד להצטייד במפה (זכרו: שיש מקומות ללא קליטת סלולר ולכן מפת נייר עדיפה). יש לידע מישהו מקורב לגבי תוכניותיכם ואם זה בשמורה את אחד מאנשי הצוות.
מים, אוכל, ביגוד וציוד: תמיד קחו איתכם מים! (לטיול יום 3 ליטר לאדם). אוכל ונישנושים בהתאם למשך הטיול. נעליים סגורות, ביגוד בהתאם לעונה אך רצוי תמיד מומלץ מכנסיים ארוכים וכמובן כובע. מומלץ להצטייד בפנס, אולר ומקלות הליכה וחשוב לקחת איתכם ערכת עזרה ראשונה בסיסית וטלפון נייד טעון ואף מטען חיצוני.
התנהגות בזמן הטיול: קריטי להישאר על השבילים המסומנים ולא "לעשות שטויות" כמו קפיצות ממקומות גבוהים, טיפוס על עצים ועוד. חובה להתנהג בהתאם להוראות על שלטי הכניסה לשמורות.
לעולם אל תשאירו לכלוך, ניירות, בקבוקים וחפצים בשטח. אספו את האשפה שלכם ורצוי גם לנקות לכלוך שמצאתם בשטח ולהשאירו במצב טוב יותר.
במקרה חרום: אם חס וחלילה מישהו נפגע במהלך הטיול הכלל הבסיסי הוא טיפול ראשוני במקום ולהוציא את הנפגע מהשטח בהקדם האפשרי. בהתאם למקרה יש להזעיק גורמים רלוונטיים. מומלץ מאוד להוריד את האפליקציה מדא שלי – שבה יש הנחיות עזרה ראשונה לכל המקרים ואפשרות קלה להזעקת עזרה.
מוזמנים לטייל איתנו
המאמר עזר לכם? נשמח לקרוא את תגובתכם
