מצפור קרן נפתלי ומצודת קרן נפתלי

מצפור קרן נפתלי המאפשר זווית ראיה עוצרת נשימה לגולן ולעמק החולה הוא מהמצפורים היפים והמוכרים של ארצנו. אך לצידו  נתגלתה מצודה מוכרת פחות  – אך עם סיפור היסטורי מרתק.  מומלץ לבקר בשני אלו כטיול עצמאי – או כחלק מיום טיול בגליל המזרחי.

סיפורה של המצודה החשמונאית בקרן נפתלי

"קרן נפתלי" הוא הר נישא ברכס הרי נפתלי ועל גבול עמק החולה החורג מעט מקו הרכס כאילו היה קרן הבולטת מזרחה. פסגת ההר של קרן נפתלי ברום 492 מ' מתנשאת כ-410 מ' מעל עמק החולה וכ-60 מ' מעל סביבתה. בראש ההר התגלתה בסקרים ארכיאולוגיים מצודה מלבנית שבה הבחינו בכמה מגדלי שמירה. בנוסף על אלו התגלו בסקרים גדרות אבן ארוכות בסביבות המצודה ואף נצפו מבנים מרובעים שיכלו אולי לשמש כמחנות צבא. שני ממצאים אלו סביב המצודה העידו על מצור אפשרי עליה.
לצורך פיענוח סיפורה של המצודה הלך הארכיאולוג ד"ר מוטי אביעם אל המקורות ההסטוריים ובראשם כמובן כתבי יוספוס פלביוס (יוסף בן מתיתיהו) – שם הוא קרא על מצור שערך הורדוס על "מבצרים" של תומכי החשמונאים בעת שהשתלט על הארץ. שם סופר גם על המתנגדים שלבסוף נסו אל הביצות.
בשנת 2000 ביצע ד"ר אביעם חפירה ארכיאולוגית בפסגת קרן נפתלי שהעלתה ממצאים רבים משתי תקופות עיקריות:

• האחת – מהמאה ה-2 לפנה"ס – התקופה ההלניסטית
• והשניה – מהתקופה הרומית הקדומה בסוף המאה ה-1 לפנה"ס.

הממצא המענין ביותר היה מקווה יהודי גדול שהתגלה בתוך שטח המצודה. אלא שמקווה היה מלא בפסולת וחפצים רבים כגון נרות חרס וכן עצמות בעלי חיים. חלק מבעלי חיים אלו היו לא-כשרים דבר שהעיד שהמקווה כוסה ע"י אנשים שהיו לא-יהודים.
לאור ממצאים אלו ואחרים הציג ד"ר אביעם הסבר אפשרי לקיומה של המצודה. לדעתו סיפור המצודה  התחיל בתקופה ההלניסטית, באמצע המאה ה-2 לפנה"ס כאשר שליטי צור היוונים בנו במקום מצודה שמטרתה להגן על העיר החשובה קדש. העיר קדש נמצאת בצפון-מערב בקעת קדש במרחק קצר מן המצודה ונצפית ממנו.

קדש היתה עיר חשובה במשך אלפי שנים והיא אף מוזכרת במקורות היהודיים כ"קדש נפתלי", עיר בנחלת שבט נפתלי, שאף שימשה כעיר מקלט. בתקופה ההלניסטית שימשה העיר כמרכז שלטוני חשוב בדרום האזור שכונה פיניקיה. במצודה, אגב, התגלתה כתובת ועדויות נוספות המצביעות על כך שבמקום היה מקדש פגני – לאלה אתנה, ככל הנראה מתקופה זו.

בעשור האחרון של המאה השניה לפני הספירה נכבש האזור ע"י החשמונאים אשר היו שושלת יהודית ששלטה בארץ בחסות היוונים. כן, אלו אותם חשמונאים שלחמו ביוונים (נס חנוכה… זוכרים?) אך תוך שנים לא רבות המשיכו לשלוט בחסות האימפריה ההלניסטית.

המצודה החלה לשמש אותם כנקודת מגן אסטרטגית ובה הוצב חיל מצב יהודי ששלט משם על הדרכים החשובות שבאזור ושמר על העיר קדש. נוכחותו צבא יהודי מצודה מסביר היטב את העובדת קיומו של מקווה גדול בלב מתחם צבאי.

אלא שבאמצע המאה הראשונה לפנה"ס (שנת 63 ליתר דיוק) מתחולל שינוי דרמטי בארץ ישראל. האימפריה הרומית מתחילה להשתלט על הארץ בתהליך הדרגתי במקביל להיחלשותה של הממלכה החשמונאית בעיקר עקב סכסוכים פנימיים. הורדוס ובני משפחתו לקחו תפקיד מרכזי במהלך זה של ההשתלטות הרוית על הארץ והורדוס עצמו מונה ע"י הרומאים להיות שליט הגליל.

הורדוס מבין ששלטונו לא יוכל להתקיים כל זמן שהחשמונאים ותומכיהם נמצאים בחלקים מהארץ ולכן הוא פועל להשמיד אותם באופן שיטתי, ובהם אף את אשתו מרים…

בשנים 38-39 לפנה"ס הוא לוחם בתומכי החשמונאים ברחבי הגליל. בהקשר זה מוכר מאוד הקרב האכזרי שקיים במצוקי הר הארבל שם הכריע את נאמני החשמונאים שהתבצרו במערות במצוקי הסלע.

מהלך זה של הורדוס הוא הסבר אפשרי למערכת המצור שהתגלתה ליד מצודת קרן נפתלי (קירות ומחנות). עם כיבוש המצודה, ברחו כנראה חלק מנאמני החשמונאים אל "הביצות" (ביצות החולה) כפי שמזכיר פלביוס בכתביו וחילותיו של הורדוס שהורכבו מחיילים לא יהודיים משתלטים ותופסים את המצודה בה ישבו למשך שנים. הממצאים שהתגלו בתוך המקווה ואשר מעידים על נוכחות ם של לא יהודים במקום – תואמים את המהלך ההסטורי הזה.

לאור כל זאת – כאשר תעלו (בזהירות…) אל מרומי מצודת קרן נפתלי ותהנו מהנוף המקסים שממלא את העין לכל עבר – דמיינו את החיילים היהודים החשמונאים שנכחו במקום עשרות שנים, את הקרבות והיו כאן ואת חילותיו של הורדוס שישבו כאן אף הם – ונהנו מאותו נוף כמוכם ממך כמוכם.

טיול לקרן נפתלי ולמצודה החשמונאית

סעו למצפור קרן נפתלי (מופיע בוויז "קרן נפתלי"). ניתן להגיע מדרום מאזור מושב דישון או מצפון ממצודת כ"ח. דרך העפר המובילה אתכם אל המצפור יוצאת מכביש 886 כ-2.5 ק"מ דרומית למצודת כ"ח וכמה מאות מטרים דרומית לכניסה למושב רמות נפתלי. פנו מזרחה בעקבות השילוט הברור וסעו כשני ק"מ על דרך העפר הטובה לכל סוגי הרכב. הדרך תקיף את ההר מצפון ותעפיל בהדרגתיות עד שתגיעו למצפור קרן נפתלי ע"ש רמי ברטל שפיתחה יפה מאוד הקרן הקיימת לישראל. יש חניה משמאל לדרך ושביל נוח שיוביל אתכם לאחת מנקודות הנוף המרהיבות של ארצנו !
מהמצפור תוכלו לראות מולכם את החרמון וכל רמת הגולן עליה תבחינו בתילים הגעשיים. כ-400 מ' מתחת לרגליכם תצפו בעמק החולה הפורה על שדותיו המוריקים. בלב העמק מולכם תראו שני "גופי מים" בולטים: שמורת החולה (הדרומית יותר) ואגמון החולה. לרגליכם תבחינו בכביש 90 – הכביש הארוך במדינה שמתחיל במטולה ונגמר באילת. ממש לרגלי המצפור בעמק נמצאים עינות עינן – שהם המעיינות הגדולים ביותר במעיינות עמק החולה (הם גם מזינים שת השמורה) ולידם התגלה אתר פרהיסטורי חשוב.

מצפור קרן נפתלי – הוא מקום מושלם לקפה וצילומים! קחו את הזמן.

הביקור במצודה מחייבת עליה בשביל שאיננו מסומן ומסודר אשר איננה מתאימה למי שמתקשים בהליכה. ממי שבוחר לעלות – נדרש משנה זהירות. העליה לשם מתחילה ברחבת עפר גדולה מצפון לאנטנה הצבאית הגדולה. העליה לפסגת ההר ולמצודה, קצרה אך מעט תלולה וכאמור מחייבת זהירות רבה. עם הגעתכם לפסגה תראו מימינכם מתקן מתכת משולש. זוהי "נקודת טריג" המסמנת את הגובה. סביב נקודת הטריג כבר תבחינו בשפע של שרידי קירות ומבנים. המשיכו מעט צפונה ומערבה וחפשו את המקווה עליו הרחבתי לעיל. מפינות שונות במצודה ייפרס נוף נפלא לכל עבר. בצפון  תוכלו לראות את בקעת קדש ורכס רמים. נסו לזהות בשטח את תל קדש עליו שמרה המצודה. לאחר שתתקדמו בזהירות לחלק הדרומי של המצודה – תוכלו לראות דרומה נוף נפלא לעבר הר כנען ובקעת יחמור.
שביל ישראל אגב, עובר על המצודה (מגיע ממערב ויורד דרומה) ותוכלו לראות את סימוניו המוכרים. תהנו!

אפשרויות נוספות מומלצות בסביבה:

• מצודת כ"ח: קבר האחים ומוזיאון הרעות
• טיול אתגרי בנחל קדש
• פיקניק בחניון האלה – ליד האלה האטלנטית הגדולה בארץ
• נקיקי יפתח – חרך קארסטי באדמה המאפשר הליכה קצרה. מתאים מאוד לילדים
• יקבי מושב רמות נפתלי
• טרקטורונים במושב דישון
• אגמון החולה או שמורת החולה
• בצומת כ"ח – יש מספר אפשרויות אוכל