תורמוס ההרים הוא פרח חד שנתי ממשפחת הקטניות הפורח במרבדים מרשימים ורחבי צפון ומרכז הארץ. על עמוד התפרחת 10 עד 20 פרחים הפורחים זה אחר זה במשך מספר ימים.
בהיותו ממשפחת הקטניות, יש הנוהגים לאכול את זרעיו לאחר השריה ממושכת.
בארץ עוד 5 מינים של תורמוסים.
הקוציץ הסורי הינו קוץ בולט בנוף של בתות עשבוניות. עלי הקוץ מקבלים גוון סגלגל והם גדלים על גבעול בגובה של כ-60 ס"מ.
יש הטוענים שצורתו הנאה והאופינית היוותה את השראה לכותרות העמודים הקורינתיים בבניה היוונית והרומית.
אירוס הארגמן הינו פרח מרהיב הגדל לאורך רכסי הכורכר של מישור החוף, מאזור פלמחים ועד לשרון.
הפרח גדול (כ-8 ס"מ), על גבעול גבוה. לעיתים כמה פרחים פורחים זה לצד זה ויוצרים אלומת פריחה מרשימה.
אירוס הארגמן הוא מין אנדמי לא"י והוא אחד מאירוסי ההיכל
בן-חצב יקינטוני הינו גיאופיט (בעל פקעת) מרשים הגדל בחורשות או בשדות עשבוניים.
עמוד הפריחה מגיע לגובה של עד מטר וחצי! כאשר הפרחים הרבים פורחים מלמטה למעלה מידי יום (בדומה לחצב)
נורית אסיה היא מהפרחים האדומים הבולטים של ארצנו. פורחת מפברואר עד מאי.
הפרח גדול (עד כ5 ס"מ) עם חמישה עלי כותרת מבריקים.
בגלל הברק של הפרח – היא נקראית נורית – משלשון נור – אש.
פרג אגסני הוא אחד מהפרחים האדומים הצובעים את שדות ארצנו במרבדים אדומים בסוף האביב (מרץ עד מאי).
לפרח ארבעה עלי כותרת והם בעלי כתם שחור מוקף שוליים לבנים בבסיסם. הצמח מוציא עשרות עמודי פריחה בגובה עד 50 ס"מ, שבראש כל אחד פרח יחיד.
הכלנית היא מהפרחים האהובים והמוכרים ביותר בארצנו. פורחת בינואר-מרץ בכל חלקי הארץ ויוצרת מרבדים מרשימים.
הצבע האדום הוא הנפוץ ביותר אך יש גם כלניות לבנות, סגולות, ורודות ועוד.
חפשו "איך מבדילים בין כלנית, נורית ופרג" להבין את ההבדלים…
סחלב אנטולי הוא אחד השכיחים בסחלבי ארצנו. הוא פורח באביב באזורי הררים של צפון ומרכז הארץ – ובמיוחד בהרי מירון.
על עמוד התפרחת 7-15 פרחים קטנים שלכל אחד דרבן מעוקל כלפי מעלה למשוך מאביקים.
מהפקעות ניתן חהכין אבקה המשמשת למשקה הסחלב. בארצנו – מוגן!
פרח אהוב ואופיני לארצנו. הרקפת גדלה בכל חלקי הארץ.
לרקפת פקעת שממנה יוצאים בכל שנה העלים והפרחים שגדלים למעשה הפוכים ככתר.
דפוס העלים ייחודי לכל פרט בדומה לטביעות אצבע של אדם.
בגולן ובגליל גדל מין נוסף – רקפת יוונית