הכלנית היא מהפרחים האהובים והמוכרים ביותר בארצנו. פורחת בינואר-מרץ בכל חלקי הארץ ויוצרת מרבדים מרשימים.
הצבע האדום הוא הנפוץ ביותר אך יש גם כלניות לבנות, סגולות, ורודות ועוד.
חפשו "איך מבדילים בין כלנית, נורית ופרג" להבין את ההבדלים…
פרח אהוב ואופיני לארצנו. הרקפת גדלה בכל חלקי הארץ.
לרקפת פקעת שממנה יוצאים בכל שנה העלים והפרחים שגדלים למעשה הפוכים ככתר.
דפוס העלים ייחודי לכל פרט בדומה לטביעות אצבע של אדם.
בגולן ובגליל גדל מין נוסף – רקפת יוונית
פרח נדיר ומרהיב. גדל מבצל על עמוד תפרחת גבוה (עד 2מ') שבראשו מספר פרחים לבנים וגדולים.
קיים במקומות ספורים בארץ: בכרמל ובגליל ופורח לזמן קצר באפריל -מאי.
מוכר במסורת היהודית ("כשושנה בין החוחים") ובמסורת הנוצרית שם נחשב לסמל הטוהר וכן כסמל מלכותי
תורמוס ההרים הוא פרח חד שנתי ממשפחת הקטניות הפורח במרבדים מרשימים ורחבי צפון ומרכז הארץ. על עמוד התפרחת 10 עד 20 פרחים הפורחים זה אחר זה במשך מספר ימים.
בהיותו ממשפחת הקטניות, יש הנוהגים לאכול את זרעיו לאחר השריה ממושכת.
בארץ עוד 5 מינים של תורמוסים.
החצב "חוצב" את דרכו החוצנ מאדמת הקיץ הקשה ומעלה עמוד פריחה גבוה שגדל בקצב אדיר.
החצב הוא הראשון לפרוח – כבר מאוגוסט ומבשר את הסתיו ובכך מקדים את יתר הפרחים ומושך אליו המוני חרקים מאביקים.
לחצב פקעת גדולה. את העלים מגדלבחורף בנפרד מהפרחים
הקוציץ הסורי הינו קוץ בולט בנוף של בתות עשבוניות. עלי הקוץ מקבלים גוון סגלגל והם גדלים על גבעול בגובה של כ-60 ס"מ.
יש הטוענים שצורתו הנאה והאופינית היוותה את השראה לכותרות העמודים הקורינתיים בבניה היוונית והרומית.