מי שנוסע לאורך כביש הצפון נתקל במספר מצודות בטון אפורות ובולטות הידועות בשם "מצודות טיגארט".
מה סיפורן של המצודות? ומדוע נקראות טיגארט? ומיהו האיש שבנה אותן? המלצה טיול הסטורי.
הסיפור של מצודות טיגרט בכביש הצפון
באפריל 1936 פרצו בארץ מאורעות שכונו ע"י הערבים "המרד הערבי הגדול" (ומוכרות גם כמאוראות תרצ"ו-תרצ"ט). ערביי ארץ ישראל שחשו שהמנדט הבריטי מסייע ליהודים, תבעו מהשלטונות את הפסקת העלייה היהודית, איסור מכירת קרקעות ליהודים וגם הקמת ממשלה לאומית בארץ ובה רוב ערבי. המאורעות התבטאו בדרכים שונות: שביתות מסחר, סגירת נמל יפו, הפגנות, ואף אלימות: פגיעות והתנקשויות ביהודים במקומות שונים בארץ ובעיקר בדרכים ובמיוחד פגיעות במתקני המנדט הבריטי (כגון רכבות, מתקני מים וכיוב'). האירוע הידוע ביותר בהקשר זה היה ההתנקשות בחייו של מושל מחוז הגליל הבריטי – לואיס אנדרוס באוקטובר 1937.
כבר בסוף שנת 1936 הבינו ראשי המנדט הבריטי בארץ שחולשת המשטרה המנדטורית לא תאפשר את דיכויו של המרד והפעילו גם את צבא הוד מלכותה לעזרתם. אחת מנקודות החולשה העיקריות שלהם היתה היעדר שליטה על גבול הצפון – הגבול שבין ארץ-ישראל שבשלטתם לבין שטח המנדט הצרפתי שמצפון (לימים מדינת לבנון), גבול דרכו נכנסו ארצה לוחמים מתנדבים עירקים וסורים תחת פיקודו של פאוזי קאוקג'י שהגיעו לעזור למורדים.
בשלב הראשון יצרו הבריטים את "כביש הצפון" שלא היה קיים עד אז. בהתחלה זו היתה דרך עפר צרה ומפותלת בנויה באבנים קטנות (סולינג) ובהמשך שני פסי אספלט ברוחב בגלגלים. נתיב כביש הצפון החל בקרבת ראש הנקרה ונמשך לאורך 67 ק"מ עד לכפר נבי יושע (מצודת כ"ח) ומשם ירד לעמק החולה והמשיך צפונה לעבר מטולה. בסוף שנת 1937, בשיא המהומות, הבינו ראשי המנדט הבריטי בארץ שהם לא מצליחים להתמודד עם המרד ולכן הזימנו ארצה "מומחה" שהתבקש לארגן את כל מערך ההגנה שלהם – זהו צ'רלס טיגארט (Charles Tegart).
סר צ'רלס טיגארט היה אירי יליד לונדונדרי ששירת במשך למעלה מ-30 שנה כקצין מצטיין ואף מפקד המשטרה המנדטורית הבריטית בהודו, בעיקר בעיר בכלכותה, שם עסק בהצלחה בדיכוי המרד ההינדי בבנגל. בשנת 1937 הוא כבר סיים את שירותו בהודו אך גויס לשתי תקופות קצרות בהן הגיע לארץ ישראל לעזרת משטרת המנדט וגיבש עבורה את תפיסת הבטחון המנדטורית. בינואר 1938 הגיש דו"ח מפורט ראשון שיושם ביעילות בחודשים הבאים. הדו"ח המליץ בין היתר על בנית מערך הגנה כוללני לאורך כביש הצפון שיהיה מורכב מגדר חזקה, ממספר מצודות מבוצרות בנקודות שולטות ולידן עמדות שמירה בשטחים הפתוחים. בנסוף לבנית המערך הפיסי ולא פחות חשוב מכך המליץ על בנית כח משטרה ייעודי לשמירה על גבול הצפון.
גדר הצפון
הגדר עליה המליץ טיגארט נבנתה בתוך 100 ימים !! בלבד ע"י סולל בונה שהיה הקבלן המבצע. סולל בונה גייס לצורך המבצע כ-1000 עובדים בעבדו בקצר מעורר השתאות. הגדר נבנתה לאורך כ-75 ק"מ כאשר רוחבה היה כ-8 מטר ובה 3 גדרות מקבילים ובינהם סבך של חוטי תיל ולעיתים אף שדות מוקשים. מבצע בנית גדר הצפון נודע בשם "מבצע הגודרים" והוא תרם תרומה אדירה למדינה-שבדרך בכך שבאמצעותו למדו כיצד לבצע מבצעים הנדסיים מורכבים ביעילות ובמהירות. עד היום תוכלו למצוא צפונית לקיבוץ סאסא אזור המנציח את המבצע בשמותיו ובו שמורת הר גודרים, עין גודרים, מערת גודרים ועוד. "תוצר לווי" נוסף של המבצע היה הקמתו של קיבוץ איילון שהיה בהתחלה מחנה של עובדי הגדר.
מצודות טיגארט – מצודות הצפון
במקביל לבנית הגדר הוקמו 5 מצודות – שנבנו כמבצרים עוצמתיים – המאפשרים לשלוט במרחב ולהגן ביעילות על הכח המשטרתי הנמצא בהן. אלו הן מצודות טיגארט הידועות. למצודות המבוצרות נבנה צריח גבוה שמאפר שליטה בראיה ובאש לכל העברים והוא זה שמקנה למצודות את צורתן המוכרת והייחודית. חמש המצודות נבנו במקומות שולטים וגבוהים לאורך כביש הצפון:
- המצודה המזרחית ביותר ליד הכפר נבי יושע (מצודת כ"ח)
- בקרבת הכפר צלחה (כיום אביבים),
- ליד סאסא בראש ההר בשטח מצפה מתת,
- ליד הכפר איקרית (כיום בשטח מושב שומרה)
- והמערבית ביותר מעל העיירה באסה (שלומי) במקום בו קם מושב יערה.
בכל מצודה כזו תוכננו להיות כ-30 לוחמים בהם מפקדים בריטיים ושוטרים יהודים וערבים. המצודות סיפקו להם הגנה מקסימלית וגם את כל צורכי המחיה כמו מים.
בנוסף הוקמו שתי מצודות עורפיות יותר באותו הדגם במג'ד אל-כרום וליד פארודיה (כיום מושב שפר). במשטרת תרשיחא הוקמו אורוות גדולות לסוסים ששימשו כוח רכוב שנועד לסייע בשמירת כל קו הגבול למקרים שנדרשה תגבורת והתערבות מהירה.
פילבוקסים בכביש הצפון
בנוסף למצודות הוקמו לאורך הגדר עוד 20 עמדות שמירה מבוצרות – המוכרות בשם "פילבוקסים" משום שצורתן מזכירה קופסת כדורים גלילית (Pill box). 16 מהן נמצאות בין המצודות ועוד ארבע לאורך הגדר לכיוון הכנרת.
בפועל, הגדר וגם המצודות שימשו את הבריטים תקופות קצרות מאוד אך הן הפכו לעדות אילמת ובולטת בנוף לאורך כביש הצפון ולסיפור הסטורי מרתק.
צ'רלס טיגרט, חזר בשנת 1938 פעם שניה לארץ לעזרת המשטרה המנדטורית והפעם גיבש את תוכנית תחנות המשטרה בכל רחבי הארץ.
כתוצאה מתוכנית זו הוקמו למעלה מ-60 תחנות המשטרה הנמצאות בכל רחבי הארץ כמו זו המוכרת בלטרון – שרובן משמשות עד ימינו כתחנות משטרה.
טיגארט שקיבל תואר סר ממלכת אנגליה על הצלחתו בהודו נפטר בשנת 1946 באנגליה בשיבה טובה לאחר שהצליח להינצל ממספר ניסיוןנות התנקשות בהודו וגם מניסיון התנקשות אחד של קיצונים ערבים בזמן שהותו בארץ. .. הוא השאיר בנופי ארצנו עדויות בולטות למפעלו בדמות מצודות טיגארט והפילבוקסים המעטרים את כביש הצפון.
טיול בכביש הצפון ליד מצודת כ"ח
הטיול עליו אני ממליץ הפעם הוא למצודת הטיגארט הידועה ביותר – אשר הפכה להיות גם הסמל של משמר-הגבול הישראלי – מצודת כ"ח.
סעו לחניה המסודרת בקרבת המצודה (בוויז: "מצודת כח"). הקיפו את המצודה לעבר קבר האחים של חללי הקרבות הידועים של כיבושה של המצודה במלחמת העצמאות. יש במקום מסבירן קולי מוצלח. ממול, יש מצפור מרהיב לעבר עמק החולה והגולן.
אני ממליץ בחום להיכנס ולבקר ב"מוזיאון הרעות" המספר את סיפור הקרבות אך גם את סיפור המצודות והפלמ"ח. זהו מוזיאון קטן אך מרגש הממחיש בצורה נהדרת ובאמצעים טכנולוגיים את סיפור המקום. המוזיאון פתוח 7 ימים בשבוע (בימים א-ה בשעות 9-16 וסופי שבוע 10-14) והכניסה בתשלום ויש בו שירותים. https://www.reut-museum.co.il/
מהמוזיאון המשיכו צפונה על השביל המסומן אדום דרך חורשת הנופלים בה ניטע עץ לזכר על אחד מהם, עד שיפתח לפניכם נוף מרהיב של קניון נחל קדש ולעבר עמק החולה.
מכאן המשיכו בשביל האדום דרך החורש הנאה למשך כ-600 מ' במגמת ירידה עד ל"פילבוקס" -מקום מצוין לעצירה קלה לקפה ומנוחה. מכאן חזרו על עקבותיכם לרחבת המוזיאון ולרכב. אפשרות נהדרת לסיום – סעו ל"חניון האלה" – בו תוכלו לראות את האלה האטלנטית הגדולה בארץ ולעשות פקניק נחמד תוך שימוש בשולחנות קק"ל הרבים הפזורים שם.