נבי יושע שנמצא מול מצודת כ"ח על רכס נפתלי חושף את סיפורם של השיעים של הגליל.
אתר נבי יושע הוא פינת נוף מרהיבה ומרשימה אליה אפשר להגיע לסיור קליל וממנה לצאת גם לטיולי-המשך קצרים בסביבה
הסיפור של נבי יושע וכפרי השיעים בגליל
השיעה התפצלה מהאסלאם הסוני כבר בשנת 680 לאחר קרב קשה בעיר כרבאלא שבעירק שבו מצאו את מותם חוסיין בנו של עלי אבן אבו טאלב ו-70 מלוחמיו. עלי שהיה בן דודו של הנביא מוחמד ובעלה של ביתו פאטמה, היה הח'ליף (מחליפו של מוחמד) הרביעי שהנהיג את המוסלמים לאחר מות מוחמד. אלא שעלי נרצח ומי ששלט אחריו היה שליט מבית עומאייה שהכריז על עצמו כח'ליף.
עם מותו של חוסיין בקרב פרשו תומכי השיעה (="הסיעה של עלי") ויסדו פלג שמהווה מיעוט באיסלאם (כ-15%) עד ימינו אנו. באיראן נמצאת הקהילה השיעית הגדולה ביותר, אך שיעים נמצאים גם בעירק, באזרביג'אן, בהודו ובמקומות רביםן נוספים.
השיעים נבדלים מהסונים גם בראייתם מי הוא מחליפו החוקי של מוחמד (עלי לראיתם) אך גם בעוד כמה דברים. ההבדל העיקרי הוא שלפי אמונתם ישנו ח'ליף חוקי למוחמד עד ימינו אך הוא מסתתר. זהו "האימאם הנעלם" או "אל מהדי" והוא מתקשר עם מאמיניו בדרכים מסתוריות ובלתי צפויות ובאחד הימים הוא יופיע. מכאן ברור שבניגוד לראית הסונים "שפסה נבואה מהעולם" עם מותו של מוחמד, השיעים נכונים לחידושים תיאולוגיים ולכן רוב הפלגים המוסלמים השונים (כולל הדרוזים שאינם מוסלמים) יצאו מהאיסלאם השיעי.
באזורנו, ובעיקר בלבנון נמצאים שיעים מעדת המַתוּאַלֶים, שחיים שם מאות שנים בקבוצות שבטיות קטנות הנתונות למנהיגותו של מנהיג מקומי (אמיר) פיאודל אליו יש להם נאמנות מלאה. בימינו, ובעיקר לאחר המהפיכה באירן, התערער במידת מה המבנה החברתי שלהם והם מיוצגים ע"י שתי מפלגות / אירגונים: אמל והחיזבאללה שהוא כיום בעל הכח וההשפעה הרבים יותר.
עד שנת 48 היו קיימים בצפון הגליל, לאורך הגבול בין המנדט הבריטי והצרפתי, 7 כפרים של שיעים ובהם חיו כ-4000 איש:
- אבל אל-קמח: כפר קטן בקרבת מטולה בתל ההסטורי שמוכר בשם "אבל בית מעכה"
- הונין: כפר ליד מצודת קלעת הונין הצלבנית שמנה כ-1600 נפש. כיום מושב מרגליות.
- נבי יושע: כפר זעיר שהתקיים סביב הקבר הקדוש.
- אל-מאלכיה: בקרבת קיבוץ מלכיה של ימינו. שמו משמר שם שם אחת "ממשמרות הכהונה".
- קדס: במיקום בו היתה העיר העתיקה קדש
- צאלחה,: במיקום בו יושב כיום קיבוץ יראון
- תרביחא: הכפר מנה למעלה מ-1000 נפש ונמצא בקרבת שומרה של ימינו
כל הכפרים ננטשו במהלך הקרבות בגליל במלחמת העצמאות במהלך 1948 ואוכליסיתם עברה ללבנון.
כיום אין קהילות שעיות בגליל ובישראל בכלל. ישנן כמה נשים שיעיות הנשואות לערבים ישראלים החיות בארץ.
הסיור לנבי יושע
איך מגיעים לנבי יושע?
יש לנסוע לצומת כ"ח. יש חנית-עפר גדולה בפינה הדרום-מזרחית של הצומת, מול מצודת כח. מהחניה מוביל שביל מסומן אל המתחם.
מתחם-הקבר כולל רחבה מרוצפת עם בור מים, שני חדרים מרכזיים (אחד הקבר והשני מסגד) עטורי כיפות גדולות וחדרים נוספים ששימשו כמדרסה וחדרי מגורים. חדר הקבר סגור אך ניתן לראות שהוא מתוחזק, נקי יחסית ויש בדים המרפדים את הקבר. במפגש מקרי עם אחד ממתחזקי המקום המוסלמים התברר שההשגחה והטיפול במקום לא נעשית על ידי שיעים, אלא מוסלמים גליליים שדואגים למקום מהיותו "מקום קדוש" שמהווה חיבור בין העולם הגשמי והעולם הרוחני. תופעת ה"מקומות הקדושים" בארץ מוכרת במקומות רבים כאשר לא פעם יש "חילוף מסורות" כאשר המסורות היהודיות והמוסלמיות מתחלפות אך המקום חשוב וקדוש לכל המאמינים.
מענין לציין שבחודשים האחרונים הופיעו כתובות יהודיות על גג המבנה….
מי קבור כאן?
השם מעיד על יושע, שהוא יהושע בן-נון. נבי-יושע הוא גם נביא חשוב לאיסלאם ואף יש רואים בו את בן דמותו של עלי אבן אבו טאלב, הדמות החשובה ביותר לשיעים. על פי המסורת היהודית המבוססת על ספר שופטים קבור יהושע בן-נון בתחום נחלת שבטו – שבט אפריים בצפון השומרון. מסורת יהודית אחרת מזהה במקום את קברו של ר' יוסי ממילחייא שהיה אמוראי (חכמי התלמוד שפעלו במאות ה-3-5).
לסיכום – לא באמת ברור מי קבור כאן, אבל עבור השיעים המתואלים שבשבילם נבי יושע הוא דמות מופת והם רואים בו את פטרונם, עובדה זו לא באמת חשובה והם רואים באתר מקום קדוש חשוב ומרכזי.
האתר מוזכר לראשונה כבר במאה ה-10 ע"י עולה הרגל אל-מוקדסי, ולאורך כל השנים היתה אליו עליה לרגל. במשך תקופה ארוכה מוקד העלייה לרגל התרחש בהילולה עממית גדולה (זיארה) שנערכה ב-15 לחודש השאעבאן (החודש ה-8) ואז התקיימה תהלוכה גדולה וססגונית והתקיימו פעיולות דתיות וחברתיות רבות סביב הקבר. מענין לציין שעלייה לרגל לקבר התקיימה גם בשנים בהם צה"ל שלט בדרום-לבנון עד שנת 2000.
אז לאחר שאנו יודעים את כל זה, נותר רק להיכנס למבנה, לראות את החצר ואת הקבר ובמיוחד להנות מהנוף הנפלא של עמק החולה שנשקף מהחלונות.
מערת הפלמ"ח:
מול המבנה מצפון (לכיוון מצודת כח) יש מערה שבה נמצאו גופותיהם של 3 חיילי פלמ"ח, ובהם פילון המפקד הנערץ. בקרב השני על משטרת נבי יושע (20 האפריל 1948) בו לא הצליחו לכבוש את המצודה ונפלו בו 22 לוחמים, פקד פילון על נסיגת מחלקתו כאשר הוא עצמו החליט להישאר עם שני פצועים קשה שלא ניתן היה לפנותם, משום שמימש את העקרון שלא מפקירים פצועים בשטח. כל השלושה נמצאו יירויים, ככל הנראה על ידו. ניתן לראון נרות זיכרון משומשים המודלקים שם מידי שנה ביום הזכרון לקרבות נבי-יושע.
טיולי המשך מהמקום:
אני ממליץ על כמה טיולי המשך לביקור בנבי יושע:
- האחד למצודת כ"ח ולמוזיאון הרעות הסמוכים. המוזיאון מספר בצורה נפלאה את סיפור הפלמ"ח והקרבות על המצודה. (פתוח גם בשבתות).
- טיול המשך שני מומלץ הוא טיול לקרן-נפתלי, אחת מנקודות התצפית המרשימות ביותר על עמק החולה. מקום מושלם לקפה או פיקניק. ניתן להגיע למקום ברכב פרטי בדרך עפר, או לצעוד אליו מנבי-יושע לאורך נתיב שביל ישראל בדרך יפיפיה לאורך כ-3 ק"מ.
- השלישי, טיול בנחל קדש ובחניון האלה הסמוך.
- והרביעי , בשמורת החולה או באגמון החולה שנמצאים במרחק לא רב בתוך מישורי עמק החולה.
קרא עוד: טיולים בגליל המערבי, יום גיבוש לחברות