מערת המקדש – "האיש שבקיר"

מערת המקדש ששמה הערבי הוא מערת אלג'לילה (ויש המכירים אותה בשם "האיש שבקיר"), ממוקמת במצוק הצפוני של נחל כזיב כשני ק"מ מהיישוב אבירים.

שביל הליכה ירוק מוביל את המערה בדרך לא קלה. המערה עצמה הינה טבעית והיא שימשה בעבר את הרועים בהגנה להגעה על עדריהם מפני פגעי מזג האויר. מול פתח המערה אזור שטוח ומרהיב שהופך את השהייה במקום לחוויה נפלאה.

"האיש שבקיר" הוא כינויו של תבליט ייחודי בסגנון הלניסטי החקוק בסלע ליד מערת המקדש במקום מרהיב מעל נחל כזיב,

התבליט חקוק בגובה של כ-3 מטר על מחשוף הסלע מימין לפתח המערה.

התבליט התגלה בשנת 1985 על ידי שמואל באר מבן עמי שערך סקר אריכאולוגי של המערות במצוק נחל כזיב. "עמדתי ליד המערה ולפתע הרגשתי כאילו מישהו מסתכל עלי, הרמתי את הראש וראיתי את התבליט" כך סיפר באר על תגליתו. במשך שנים מספר נשמר מיקום התבליט בסוד, אולם בסופו של דבר סומן אליו שביל של הוועדה לסימון שבילים והוא הפך לנחלת הכלל.

התבליט מתאר דמות גבר, ספק לוחם רומאי, לבוש בשמלת קפלים אופיינית המופשלת על זרועו. רגליו שריריות וידו הימנית מונפת קדימה. לשמאלו מסתמן נדן של פגיון, ולראשו כנראה קסדה. גובה הדמות כמטר וחצי. לא ידוע מי מתואר בתבליט ומי חקק אותו, אך על פי החרסים שנמצאו במערת המקדש הסמוכה, מתוארך התבליט לתקופה ההלניסטית בארץ ישראל (מאות 4-1 לפנה"ס). תבליטים דומים התגלו בלבנון ובסוריה, אך לא בתחומי ארץ ישראל. יתכן שהאתר היה מתחם פולחן פגני ששימש את תושבי האזור בתקופה ההלניסטית.

ינון שבטיאל טוען לעומת טענה זו שאם מתבוננים לאן שהדמות מתבוננת על הרכס הדרומי, ניתן לראות את אחת ממערכות המסתור ששימשו את היהודים בני היישוב אכזיב בימי המרד הגדול בשעה שהם ברחו מאימת הרומאים, ומיד זה מסביר את מיקומו של הציור ואת היד המנופפת באגרוף לעבר המצוק הדרומי. הצייר לפי טענתו הוא תצפיתן רומאי עם חוש אומנותי ועם שפע של זמן שהשאיר לנו את הרמז הברור הזה בשעה שהוא תצפת על היהודים שחיו שם.