מאחרוני מגדלי הטבק בגליל
"הטיפוס הגלילי" הפעם הוא חברי חליל אבו חסן מתרשיחא.
חליל הוא בן למשפחה של פלאחים מגדלי טבק והוא נושא בגאווה את התארים "פלאח" (איכר / איש אדמה) ו"מגדל טבק". הוא טוען שהוא שמח לשמר את "הירושה" שקיבל מאביו – הידע של גידול ועיבוד הטבק. את אלו הוא מקיים הלכה למעשה למרות שכיום מלאכה זו כבר איננה בעלת ערך כלכלי כפי שהיתה בעבר.
בעבר גידול הטבק היה אחד מהענפים החקלאיים החשובים ביותר בגליל. כפרים רבים באזור (כגון תרשיחא ומעיליא) התבססו במידה רבה על גידול, עיבוד ושיווק טבק. בתהליך הדרגתי שהגיע לשיאו בשנות ה-80 של המאה ה-20 גדלו הכמויות של ייבוא טבק זול מחו"ל (בעיקר מטורקיה) והענף ירד מגדולתו וכיום רק מגדלים ספורים בגליל שומרים על הגחלת ומשתמשים בתוצרתם בעיקר לשימוש אישי ולמכירה בתוך הכפרים עצמם.
גידול הטבק הוא מלאכה קשה ומורכבת, "עבדות" במילותיו של חליל. זאת משום שגידולו של צמח הטבק מחייב עבודה יומיומית מפרכת. ראשית זורעים ומנביטים את הזרעים הזעירים. לאחר מכן שותלים את השתילים הצעירים באדמה שהוכנה מראש לצורך זה ותוך זמן לא ארוך מגיע צמח הטבק למימדים גדולים. כאן מתחילה העבודה הקשה של איסוף העלים הבשלים – דבר שמחייב הגעה לשדות בזמן שהטל עדיין על העלים – לרוב ממש עם זריחה. כל יום כמה עלים נוספים. אז מתחילה המלאכה של שזירת עלי הטבק לחבילות אותן ניתן לייבש באויר הפתוח ובצל לרוב על הגגות. רק אז קוצצים את הטבק ומכאן הדרך קרובה לעישונו…
"בריאות אין בזה"… אומר חליל בבדיחות אבל זה לא עוצר בעדו ובעד חברים רבים מהכפר הבאים לעשן בחברתו בביתו ולהנות מקפה טוב ומשיחה ערה עם האדם החביב ובעל חוש ההומור הזה.
בחלק מסיורי בכפר הנפלא תרשיחא אני נוהג לתאם ולהתארח בביתו של חליל ולאפשר למטיילים לשמוע ממנו על גידול הטבק, על ההסטוריה של הכפר, על הפוליטיקה המקומית והארצית (בה הוא מאוד מעורה בהיותו במשך שנים רבות נציג תרשיחא במועצת העיר המעלות) ועל עוד נושאים ככל שהזמן מרשה. כל זה מלווה בקפה טוב, בסיגריה מקומית ריחנית (רק למי שרוצה…), בבדיחות שובבה ובחברות טובה…
רוצים להכיר את חליל ולשמוע על גידול הטבק בגליל? השאירו את פרטיכם כאן ונחזור אליכם