בגליל יש שפע של אטרקציות ואתרים מהיפים והמרתקים בארץ.
יש בו עושר של אתרי טבע, מסלולי טיול, תצפיות נוף, נחלים ומעיינות שרק עבורם כדאי להגיע לגליל והרגיש קצת בחו"ל… אך בנוסף נמצאים בו גם אתרים היסטוריים, מבצרים, כפרים עתיקים, אתרי מורשת, מקומות קדושים ומוזיאונים נפלאים שביחד יוצרים חווית ביקור עשירה, מענינת וכדאית מאוד.
כאן בעמוד זה בנינו עבורכם רשימה והסברים על האתרים והאטרקציות העיקריים בגליל העליון – כאלו שאנחנו ממליצים עליהם בחום. האתרים מחולקים לפי קטגוריות ואתם יכולים לדלג לשם באופן ישיר.
> אתרים הסטוריים בגליל העליון>>>
> אתרי טבע, מסלולים ונחלים בגליל העליון >>>
> מצפורים ותצפיות נוף בגליל העליון >>>
> אתרי מורשת בגליל העליון>>>
> קברי צדירים ומקומות קדושים בגליל העליון >>>
> מוזיאונים בגליל העליון>>>
מכל שפע האתרים בגליל העליון אנחנו חושבים שאסור להפסיד את 5 האתרים המומלצים הבאים:
רוצים לטייל עם אחד המדריכים המומחים שלנו? מעונינים בטיול עצמאי עם הדרכה באפליקציה? מתאים לכם לקבל טיפים על טיולים בכפרי הגליל העליון וסביבתם?
הקליקו ואנו לשירותכם!
מבצר המוֹנפוֹר (פירוש השם: הר חזק) הוא אתר ארכאולוגי מתקופת ימי הביניים ובו שרידי מבצר צלבני מתקופת ממלכת ירושלים בארץ ישראל. המבצר בנוי על שלוחה צרה ותלולה בגדה הדרומית של ערוץ נחל כזיב בגליל העליון ליד קיבוץ אילון.
האתר הוא גן לאומי בתוך שמורת הטבע נחל כזיב. המבצר נראה כנטוע בהרים, מוקף חורש ים תיכוני עבות. הביקור במקום מעניק חוויה מרתקת ומיוחדת.
המבצר היה שייך למסדר צלבני וסביבו נבנו חוות וטחנות קמח, שהיו חלק מהעשייה החקלאית באזור. המבצר נהרס במקביל לכיבוש הממלוכי של הארץ , לאחר שנת 1266, כאשר הסולטן ביברס הנהיג אותו. עוד על המקום ניתן לקרוא כאן
איך מגיעים? אל המבצר עצמו ניתן להגיע רק בהליכה בשבילים למיטיבי לכת. ניתן להגיע מכיוון מצפה הילה או מאפיק נחל כזיב, כאשר הכי נוח זה מפארק גורן. התצפית היפה ביותר על המבצר היא מ"מצפור המונפורט" בפארק גורן שאליה ניתן להגיע ברכב. (בוייז: "מבצר מונפור")
מבצר יחיעם הינו מבצר גדול ומרשים המשלב מבנים מהתקופות הצלבנית והעות'מנית הנמצא בקיבוץ יחיעם בלב הגליל המערבי. ממרומי המבצר נראים נופי הגליל במלוא תפארתם.
המבצר היה בתחילה חווה חקלאית מבוצרת שנבנתה על ידי הצלבנים במאה ה-12. בשנת 1265 תקף הסולטן הממלוכי בייבארס את המבצר והחריבו. קמרונות, חומות וחרכי ירי הם מה שנותר כשרידים מהמבצר. רק במאה ה-18 שיקם אותו השליט העות'מני ד'אהר אל עומר ומאז שמו הפך ל"קלעת ג'דין" (מצודת הגיבורים). קיבוץ יחיעם עם הקמתו ישב בתוך חורבות המבצר למשך כשנתיים. המבצר וגם הקיבוץ נקראים על שם יחיעם וייץ, שנפל בפעולת פיצוץ גשר בנחל כזיב בליל הגשרים.
איך מגיעים? המבצר נמצא בתוך קיבוץ יחיעם. (בוייז: "גן לאומי מבצר יחיעם")
בגן לאומי ברעם נמצאים שרידיו של מבנה מפואר- בית כנסת מימי התלמוד במצב השתמרות נדיר.
בתוך הגן לאומי ניתן למצוא מספר מקומות מעניינים נוספים: בית הכנסת הגדול, הכנסייה המרונית, שרידי הכפר בירעם, בית הכנסת הקטן, קבר נחמן קטופא וקבר עובדיה הנביא.
מבית הכנסת עתיק זה שהשתמר בצורה מרשימה במשך אלפיים שנה וכן משרידי בית כנסת נוסף במקום, אנו למדים רבות על חיי היהודים בתקופת המשנה והתלמוד. בתי-כנסת מתקופה זו, בגליל ובגולן, הינם עדות לכך שבגליל היה ישוב יהודי צפוף מאות שנים אחרי חורבן הבית. הישוב בגליל החזיק מעמד למרות מלחמות ונסיונות אינוס דת שהופעלו עליו. רק בסוף ימי הביניים הצטמצם הישוב היהודי בגליל לאזור צפת וטבריה בלבד. חלק מיהודי הגליל עקר ללבנון ולסוריה, וחלק אחר המיר את דתו והתאסלם.
ברעם העתיקה נמצאת על גבעה שבראשה הכנסייה הנוצרית המרונית של הכפר וסביבה חורש גלילי. בסמוך לבית הכנסת עובר מסלול קליל, שבסוף הסתיו פורחות בו שלל חלמוניות ובחורף תמצאו בו שפע פטריות.
איך מגיעים? ניסע מקיבוץ סאסא בכביש 89 עד צומת חירם ומשם נמשיך צפונה בכביש 8967 עד צומת ברעם. נמשיך כ-300 מ' נוספים לפי הכוונת שלט גדול לגן לאומי בית הכנסת העתיק ברעם (בוייז: "גן לאומי ברעם")
ביודפת ניתן לחזות בשרידי העיר שמרדה ברומאים והחזיקה מעמד נגד חילותיו של אספסיאנוס במשך 47 ימים של לחימה אכזרית. היסטוריה מרתקת זו של יודפת הינה מתקופת המרד הגדול נגד הרומאים, בשנת 67 לספירה עד שנת 70 לספירה בחורבן בית המקדש השני. מרד שהתרחש בכל הארץ. בגליל היה זה יוסף בן מתתיהו שפיקד על המרד ממקום מושבו יודפת. הרומאים ובראשם המצביא אספסיאנוס, דיכאו את המרד על ידי מצור וקרבות עזים.
בעת העלייה לתל נראה פסלים בדמויות חיילים רומים הצרים על האזור. במסלול הירוק והשחור המקיפים את המקום פסלים ושלטים הממחישים את סיפור הקרב בין תושבי יודפת לרומאים.
בתל שרידים של החומה הצפונית מהתקופה החשמונאית, בורות מים ששימשו לאיסוף מי גשם והיוו מקור מים למגיני התל ומקלט תת קרקעי ששימש למסתור.
עצי לבונה אדירי מימדים צומחים במקום ובחודשי הסתיו פריחת אלפי חצבים בתל.
איך מגיעים? ניסע בכביש הגישה ליישוב יודפת כ-150 מטר וניפנה שמאלה בדרך סלולה, המגיעה לאחר כקילומטר לרחבת החניה שלמרגלות תל יודפת. (בוייז: "תל יודפת")
חורבה מנות נמצאת על גבעה קטנה בגובה 91 מטרים מעל פני הים, בגדה הדרומית של נחל כזיב. חורבה זו היא אתר ארכאולוגי ובו חווה מבוצרת לגידול קני סוכר מהתקופה הצלבנית.
בגבעה הקרויה כיום חורבת סוגר (מזוהה עם ביברה מהתלמוד הירושלמי) התקיים ישוב בתקופה הרומית ובתקופה הביזנטית. מתקופה זו נשארו שרידי מבנים בהם שרידי כנסייה, מערות, גתות וחציבות. מאוחר יותר המקום נעזב מיושביו. היישוב התחדש בתקופה הצלבנית בגבעה סמוכה בשם חורבת מנות.
חורבת מנות מהווה דוגמה נדירה למפעל סוכר צלבני שהשתמר על כל מרכיביו. נותרו שרידי מתקני המפעל להפקת סוכר וכן נשמרו קירות המבנים עד גובה של שבעה מטרים. מפלס הקרקע הנוכחי גבוה ממפלסו המקורי בשלושה מטרים בערך, זאת בשל מפולות וסחף שכיסו את המפלס המקורי, המסתירים חלקים נוספים של המפעל.
רשות העתיקות, בניהולה של הארכאולוגית עדנה שטרן, ביצעה ב 2001 חפירת הצלה בחלק המערבי של האתר. קק"ל גזמה את רוב הצמחייה שכיסתה את השרידים כך שניתן להבחין כיום באתר בשרידי אמה שהוליכה מים מנחל כזיב.
איך מגיעים? ניסע בכביש 8911. לאחר 300 מ' נפנה ימינה לכיוון מנות, ולאחר עוד 500 מ' נחנה בצד הדרך לצד שלט (בימין הדרך) המפנה לחורבת מנות. השלט ממוקם כ- 150 מ' לאחר עיקול גדול בדרך. המסלול אינו מעגלי, ומרחק ההליכה מנקודת הסיום לנקודת ההתחלה הוא 500 מ' (ניתן בסוף המסלול לשלוח את הנהג חזרה להתחלה). (בוייז: "חורבת מנות")
חירבת צונם, שנקראת גם 'העיר האבודה' היא אתר ארכיאולוגי חבוי בתוך חורש גלילי, שבו התגלו קירות אבן בנויים למחצה, בורות מים וקשתות אבן היסטוריות. חלק מהשרידים והממצאים מוקפים בצמחייה וחבויים בתוכה.
חורבת צונם הינה ישוב גדול יחסית לישובים העתיקים הכפריים במרחב הקרוב. פירוש שמה הוא אבן צור. החרסים מהמקום מצביעים על התקופות: רומית, ביזנטית, ממלוכית.
במקום בית קשתות מפואר ומושקע, בור חצוב ומעל פתחו אבן טבעית, מסגר ממלוכי, אבני גזית מסותתות ועמודי מבנה. חורש ים תיכוני העוטף את השרידים משווה למקום מראה מסתורי.
איך מגיעים? ניסע בכביש 899 (כביש הצפון) וכ-500 מ' מערבית לכניסה לאבן מנחם. נפנה דרומה לכביש משובש לכיוון המטעים. ניסע כ-1,300 מ'. במזלג הדרכים נפנה ימינה וניסע עוד כ-1200 מטר בדרך עפר עד הגעה לרחבת חניה קטנה מימין לדרך. בגדר מעבר צר למטיילים מסוג V. מכאן נלך רגלית כ-300- 200 מטר בכיוון כללי צפון-מערבה. כעשר דקות הליכה לכיוון עצי האלון בשביל שהשאירו ההולכים לפניכם. (בוייז: "חורבת צונם")
חורבת דנעילה היא אתר ארכאולוגי בגליל העליון של כפר גדול ששרידיו המרכזיים מצויים על פני חמישה דונמים. ד"ר רפאל פרנקל מרשות העתיקות ערך וריכז חפירות במקום ב 1984. החפירות חשפו את בית הבד הצפוני. בשנת 1986 נערכו חפירות בשנית ונחשפו שני בתי בד נוספים. על פי מפת החברה לחקירת ארץ ישראל מאמצע המאה ה-19, החורבה נקראת א-נעיילה. נראה כי השם דנעילה הוא שיבוש עכשווי של השם שרווח בעבר בפי המקומיים.
על פי הסקר ארכיאולוגי והחפירות, באתר נוסדה בתקופה הרומית (בסביבות 100 לספירה) חווה חקלאית. בתקופה הביזנטית, בערך בשנת 500 לספירה, התפתחה החווה לכפר שתושביו התפרנסו מחקלאות ומגידול זיתים לתעשיית שמן הזית. המקום ננטש למשך כ 700 שנים בראשית התקופה המוסלמית הקדומה (בערך 750 לספירה) עד לימי השלטון הממלוכי (שנת 1400 בערך) שאז שָבוּ אנשים להתגורר בבתים הישנים. לאחר מכן המקום נעזב בשנית וקיומו נשכח.
במשך 500 השנים, המקום נותר עזוב והחורש וכיסה אותו לגמרי. זוהי סברה נוספת למקור שמו "העיר הנעלמה".
בשנת 2001 קק"ל ורשות העתיקות החלו במבצע לשימור ולשחזור האתר.
איך מגיעים? ניסע בכביש הצפון משלומי מזרחה (כביש 899), נחלוף על פני הכניסה לפארק גורן וכ-100 מ' ממזרח ליישוב גרנות הגליל נפנה צפונה בעקבות השילוט לנחל שרך. לאחר כקילומטר נגיע לרחבת חניה גדולה ושם נחנה. (בוייז: "חורבת דנעילה")
האריה השואג הוא פסל בדמות אריה, מעשה ידי הפסל אברהם מלניקוב. הפסל הוצב בשנת 1934 בבית הקברות שבין תל חי לכפר גלעדי, כאנדרטה ומצבת קבר לזכרם של שמונת הרוגי קרב תל חי בי"א באדר תר"ף -1 במרץ 1920.
אדמות תל חי נרכשו עי הברון רוטשילד בשנת 1893. קבוצות שונות של מתיישבים התיישבו במקום במהלך השנים, אך בשל התנאים הקשים, הריחוק מנקודות ישוב יהודיות והסכנות, המקום ננטש מספר פעמים. בשנת 1918 היו אלו אנשי "בר גיורא", "השומר" וארגון "הרועה" שבחרו להתיישב במקום וזאת על אף הקשיים והסכנות. הם נתנו למקום את שמו תל-חי.
ישובי הגליל העליון, מטולה, כפר גלעדי ותל חי, הותקפו על ידי הערבים בשנות העשרים של המאה ה 20. בעוד מטולה ננטשה, אנשי כפר גלעדי ותל- חי החליטו להישאר ולהילחם. קומץ מתנדבים הגיע לתגבר את תל- חי ובראשם יוסף טרומפלדור – קצין בצבא הרוסי, עתיר נסיון קרבי.
ב- 1.3.1920 ,י"א באדר תרפ"א, התחולל קרב קשה בין הפורעים הערבים לבין מגיני תל- חי. במהלך הקרב נהרגו 6 לוחמים ואחרים נפצעו , בינהם טרומפלדור. במהלך הפינוי נפטר טרומפלדור, ודבריו האחרונים נרשמו על-ידי ד"ר גרי שנתלווה אליו: "לא נורא, כדאי למות בשביל ארץ ישראל". משפט זה ידוע ופורסם בגירסה: אין דבר, טוב למות בעד ארצנו.
נופלי תל- חי נקברו בקבר אחים. מעל קברם הוצב כמצבה פסל "האריה השואג" – סמל לגבורה ולעוז רוח . תל- חי הייתה מבחן חסר תקדים לנחישות התנועה הציונית להיאחז בישובים ולהגן עליהם. תל- חי הפכה לסמל של ערכים מקודשים ואתוס ציוני של התיישבות ולחימה על הארץ.
איך מגיעים? ניסע מקרית שמונה צפונה בכביש 90. כ-2 ק"מ אחרי צומת מצודות נפנה שמאלה ומיד שוב שמאלה. נכנס לקמפוס המערבי של מכללת תל-חי. (בוייז: "האריה השואג" או "מוזאון חצר תל-חי")
הגליל משופע באוצרות טבע. זהו אחד האזורים הירוקים והיפים בארץ ובו אינספור אתרי טבע, מסלולי טיול, נחלים ומעיינות שמתאימים לכל אחד. ריכזנו כאן עבורכם מקצת מאתרי הטבע והפנינות של הגליל.
החלק העליון של נחל כזיב מעט לאחר שיורד מהרי מירון מכונה ואדי חביז. קטע זה של הנחל מקיף בקשת רחבה את הר זבול עליו נמצא הכפר הדרוזי חורפיש ובמרומו מקאם נבי סבאלן.חלק זה של נחל כזיב, בשונה בחלקו המרכזי, נגיש ונח ומאפשר הגעה וטיול קלים המתאימים לכל המשפחה. יש רק לקחת בחשבון שזהו איננו מסלול מעגלי.
הטיול בנחל כזיב עליון, הוא ואדי חביז, יפה מאוד, עובר דרך כמה מעיינות כמו עין חותם, ועובר בתוך חורש ים תיכוני מרהיב. מומלץ מאוד למשפחות ומתאים לכל עונות השנה.
מידע מלא על הנחל תוכלו לקרוא כאן >>>
נחל כזיב הוא הארוך ויפה בנחלי הגליל המערבי. חלקו המרכזי, הקניוני שמתחיל בקרבת העיירה מעלות – הוא היפה ביותר (לדעתי) בנחלי ארצנו. זהו "המלך" של נחלי הגליל. הנחל בחלק זה זורם בכל ימות השנה ולאורך האפיק בריכות מרהיבות לשכשוך, צמחית נחלים עבותה ומדהימה ואף תחנות קמח אחדות פזורות לאורכו. כשצועדים לאורך נחל כזיב לא מאמינים שנמצאים בארץ. זוהי חוויה נפלאה.
הקושי היחיד הוא ההגעה והחזרה אל ומקטע זה של הנחל משום שהוא מצוי בקניון עמוק המחייב ירידה ועליה תלולה וקשה. לכן זהו טיול שרמת הקושי שלו בינונית-קשה. יש מספר רב של אפשרויות טיול בנחל וכאן תוכלו לקרוא על אפשרות מעגלית מומלצת >>>
עין חרדלית הוא אחד מהמעיינות של נחל כזיב אשר נמצא בחלקו המערבי מעט לפני שמגיח אל מישור חוף הגליל בדרכו לשפכו מצפון לאכזיב. זהו מעיין גדול ושופע שנשאב ע"י מקורות ומזין את היישובים הסמוכים. בשנים האחרונות בחלק ממגמת השבת המים לטבע מוזרמים חלק מהמים שנשאבים בחזרה אל הנחל וזורמים לאורך כקילומטר. החייאת הנחל הביאה עד מהרה לתוצאות נפלאות: המים מפכים לאורכו, יוצרים בריכות קטנות, מחיים את הצמחיה העבותה ובמיוחד את עצי הדולב המזרחי הענקיים וגורמים למקום להיות קסום במיוחד.
לצד יופיו המדהים של האתר – הוא גם נגיש מאוד ונח להגעה – שילוב מושלם. ניתן להגיע למגרש חנייה מוסדר ומשם לצעוד אל תוך שמורת הטבע (כניסה בחינם!) ולהגיע מיד את האפיק והמים. הבעיה היחידה היא שהמקום הומה ממטיילים וצפוף מאוד בסופי שבוע. מומלץ להגיע באמצע השבוע ובשעות הבושר המוקדמות. תוכלו לקרוא מידע מלא על עין חרדלית כאן >>>
נחל בצת הוא הנחל הצפוני ביותר של נחלי הגליל המערבי והוא זורם לרגלי רכס סולם צור ומערת קשת. זהו נחל ארוך ומפותל ביובליו הצפוניים מגיעים מלבנון. בחלקו המרכזי של נחל בצת, לרגלי קיבוץ איילון יש בשנים האחרונות זרימה קבועה של מים שיוצרים בריכות נחמדות המאפשרות שיכשוך. הנחל יפה מאוד, ההליכה לאורכו קלה והוא מתאפיין בכל שבאפיקו צומחים שפע גדול של צמחי הרדוף הנחלים.
נחל שרך הוא אחד האפיקים המזינים את נחל בצת ומתחברים אליו לא רחוק מקיבוץ איללון ומאפשר טיול נחמד חד-כיווני לאורך שני הנחלים.נחל שרך יפה מאוד וההליכה לאורכו כולה בתוך "מנהרה" של חורש ים תיכוני – כך שהטיול כאן מצוין גם בימי הקיץ החמים. בנוסף – בנחל שרך נמצאת מערת שרך שבה חיים עטלפים ואשר ניתן (בעונות הנכונות) להיכנס ולטייל בה. חוויה כייפית מאוד לילדים ההרפתקנים…
מסלול ההליכה בנחל שרך מתחיל בחורבת דניעלה, כפר ביזנטי שהחורש כבש. שביל הליכה קצר יקח אתכם דרך החורש את שרידי הכפר. הליכה קלה וחוויתית מאוד. זהו גם מקום מצוין להתחיל או לסיים את הטיול לאורך נחלי בצת ושרך. מידע שלם ומלא תוכלו לקרוא כאן >>>
הר מירון שגובהו 1208 מ' מעל פני הים הוא ההר הגבוה ביותר בגליל ונמצא במרכז גוש הררי נישא בו למעלה מ-10 פסגות שגובהן מעל 1000 מטר. בחלק גדול של גוש הרי מירון נמצאת שמורת הרי מירון – שהיא שמורת הטבע הוותיקה והגדולה בארץ אשר הוכרזה עוד ע"י הבריטים בשנות ה-40'.
הרי מירון אוצרים בתוכם שפע אדיר של מסלולי טיול, נחלים, מעיינות ופינות חמד נפלאות שממש גורמות למבקר להרגיש כאילו הוא נמצא בחו"ל. נפלא לטייל כאן בכל עונות השנה. סביבות הר מירון עטורות חורש ים תיכוני ירוק בו מצויים שפע של מיני צומח וחי שחלקם נמצאים רק כאן. (על נמנמן העצים שמעתם?…).
יש אפשרויות טיול רבות במירון, רובן מסלולים רגליים חד כיווניים. אציע כאן שני מסלולים מעגליים קלים יחסית ששניהם מתחילים בחניון הפסגה במרומי ההר. האחד הוא "שביל הפסגה" המפורסם שמקיף את פסגת המירון ומאפשר תצפיות נהדרות לכל עבר. כאן תוכלו לקרוא על שביל הפסגה >>>
המסלול המעגלי השני הוא טיול לבית היערן, חורבת ב"ק ובריכת החורף אשר נמצאים על רכס אפעים. המידע המלא נמצא כאן >>>
פארק גורן נמצא בגדה הצפונית של נחל כזיב מעל מצוק אדיר של קניון הנחל, בקצה הפארק, על קו המצוק, יש סדרת מצפים עוצרי נשימה אל הנחל ואזורי החורש הירוקים שמאחוריו, כאשר שריגי מבצר המונפורט הצלבני ניכרים במרכז.
הפארק, שגודלו כ-2,000 דונם, שווה ביקור לא רק בגלל המצפורים הנפלאים. כל שטח הפארק נמצא בתוך חורש אלונים נהדר –טבע של ממש. בפארק גורן יש מספר חניונים לשהיית יום (נהדרים לפיקניקים) ואף לשהיית לילה בתנאי קמפינג של אוהלים. יש בפארק ברזים למי שתייה ואף שני מבני שירותים, כך שמי שרוצה להגיע לגליל והיות בתנאי קמפינג פתוח – זהו מקום אידיאלי.
הפארק שנמצא בסמוך למושב גורן וקרוב לקיבוץ איילון (הכניסה מכביש 899) הוא בסיס מעולה ליציאה לטיולים בשמורת נחל כזיב המרהיב. גם שטח הפארק עצמו פיתחה הקק"ל מגוון שבילי טיול מסומנים ויפים כדוגמת שביל הבולענים. בחורף ובאביב יש כאן פריחה נהדרת וזהו גם הזמן האידיאלי להגיע לפארק. היחמור הפרסי, מין אייל שהוחזר לטבע חי באגן נחל כזיב סביב הפארק ועם מעט מזל ניתן לראות לעיתים איילים מטיילים להם בשטחיו. מידע מלא על הפארק תוכלו למצוא כאן >>>
חוף אכזיב הנמתח לאורך כ-5 ק"מ בין ראש הנקרה לתל אכזיב הוא אחד מחופי הים היפים והמענינים שיש בארצנו. יש בו יופי מיוחד הנובע מהמפגש בין סלעי הכורכר וטבלאות הגידוד לבין מי הים התיכון. יש בו שילוב של שני חופי רחצה מוסדרים ונהדרים (חוף בצת וחוף אכזיב) עם שפע של פינות קסם טבעיות ונסתרות הכוללות לגונות ופינות חוליות.
אל מול החוף נמצאים כמה איים קטנים – שרידים של רכס כורכר מערבי. ברוב שטח החוף הוכרזה שמורת טבע ימית גדולה שמטרתה שימור בית הגידול הימי והחופי העשירים מאוד שיש כאן. צמחית חוף עשירה ובראשה חבלות חוף שפורחות במאות בסתיו, מערכת אקולוגית עשירה ביותר על "טבלואות הגידוד" (אותם משטחי שלע אופקיים על קו המים) שמשמשת בית למגוון עצום של גדים, רכיכות, צמחים ובעלי כנף ואף עושר אדיר של בעלי החיים הימיים ובראשם הצבים (שעולים להטיל על חופים אלו), דולפינים ואף כלב ים נזירי. כאן תוכלו לקרוא יותר על הטבע באזור >>>
תל אכזיב, עליו נמצא הגן הלאומי אכזיב (שהוא גם מקום לינה מוסדר מטעם רשות הטבע והגנים) ואף "מדינת-אכזיב", היה עיר חשובה במרחב זה לאורך אלפי שנים. תקופת השיא שלה בתקופה הפיניקית עם היא שימשה כנמל חשוב באזור. לאורך החוף תוכלו למצוא עוד שפע אתרים מרתקים עליהם תוכלו לקרוא כאן >>>
לסיכום רצועת החוף בין ראש הנקרה לאכזיב היא לא רק מהיפות בארץ, כי אם גם העשירות מבחינת טבע והסטוריה והיא בהחלט שווה ביקור בכל עונות השנה
מי שאוהב מקומות פחות מוכרים, "סודיים" כמעט, שיש בהם יופי, טבע ושפע סיפורים הסטוריים מרתקים מוזמן להגיע ולטייל בחוף שבין עכו ושבי ציון. רצועת החוף הזו צפויה לעבור בשנים הקרובות "פיתוח" תיירותי (הסדרת שביל ועוד) מה שיקל את הגישה והטיול במקום אך גם יביא לשם יותר מטיילים… לכן אם אתם חובבי טיולים בתוליים – הנה אתר טבע בשבילכם.
רצועת חוף זו היא לאורך כ-6 ק"מ ומתחילה בצפון הטיילת הנפלאה על עכו וממשיכה עד שבי ציון. ניתן כמובן לעשות אותה בכיוון ההפוך והיא גם מקום אידיאלי לחובבי הריצה והאופניים. לאורך הדרך לא מעט אתרי ענין ובהם אתרים הסטוריים (כגון קבר שייח עלום או מגדל בריטי עם סיפור מפתיע) , פינות טבע נאות לאורך החוף הסלעי או אתרים מרתקים סביב היישוב שבי ציון.
פרטים על האתרים השונים ועל אפשרויות הטיול במקום תוכלו לקרוא כאן >>>
נחל שעל הוא מהקטנים והפחות מוכרים בנחלי הגליל המערבי. כמו "אחיו" המפורסמים – נחל כזיב ונחל בצת גם הוא מתחיל בהרי הגליל המערבי (במקרה שלו באזור הכפר מעיליא) ונפרס מערבה עד שנשפך אל הים התיכון (במקרה שלו מדרום לאכזיב). אך שלא כמו אחיו – זהו נחל צנוע ואינטימי שמעטים מאוד מטיילים בו ולכן אפשר למצוא בו שקט ופרטיות, וכמעט תמיד תהיו בו לבד.
נחל שעל הוא נחל אכזב שזורם באופן שטפוני רק לאחר גשמים. יש בו מעיין קטן בשם עין שעל שנובע מתוך מערה קטנה בתוך סבך של עצי תאנה, צפצפה ופטל קדוש. יש בו שביל הליכה קצר (כ-2.5 ק"מ) שמאפשר טיול חד-כיווני, או שניתן להגיע אליו בטיול "הלוך-חזור" קצר מקרת חורבת בלטון שסביבה פזורים שרידים ארכיאולוגים רבים ברובם מהתקופה הצלבנית.
לסיכום, מי שרוצה טיול קצר ויפיפה באוירה אינטימית למקום פחות מוכר בגליל – יהנה לבקר ולטייל בנחל שעל. כאן תמצאו פרטים מלאים >>>
הנה כמה מהמצפורים בגליל שיעצרו את נשימתכם…
מצפור הר אדיר קם ביוזמת משפחות הנופלים במלחמת לבנון השנייה שביקשו להקים מצפור לזכר הנופלים במלאת שנה למלחמה בה נפלו יקיריהם. ביוזמת המשפחות השכולות הוקם המצפור על ידי רשות הטבע והגנים בסיועה של הקרן הקיימת לישראל. המקום נחנך ב יולי 2012 בטקס ממלכתי. המצפור מורכב ממרפסת עץ שיכולה לשאת 180 מבקרים. סביב המרפסת מותקן מעקה ועליו הסברים על מהלך המלחמה, כמו גם לוחות מתכת עליהם חקוקים שמות 121 החיילים הלוחמים שנפלו במלחמה ומשפט משירו של יהודה עמיחי "כי אדם אתה ואל אדם תשוב". בנוסף מוצבות מפות התמצאות בשטח.
המצפור ממוקם בגובה 1008 מטרים על פסגת הר אדיר, אחד ההרים הגבוהים בארץ, שהינו חלק משמורת הרי מירון ובסמוך לישובים סאסא, מתת וחורפיש. ההר מכוסה חורש ים תיכוני עם עצי אלון, אלה, עוזרר וקטלב. בעת הקמתו נעשה מאמץ שלא לפגוע בסביבה ובטבע. לכן הכביש לפסגת ההר המוביל לבסיס בצבאי שבראש ההר לא מגיע עד למצפור. ההגעה אפשרית ברגל בלבד, מרחק הליכה של כ 10 דקות בדרך עפר היוצאת מחניון סמוך לבסיס הצבאי.
מהמצפור תצפית מרהיבה להרי הלבנון, הר החרמון ולאתרי קרבות מלחמת לבנון השניה. במצפור הסברים מפורטים על הקרבות, בצד שמות הנופלים.
מצפור מלכיה הנפלא שהוקם בשנת 2010 חושף למטילים נוף הנפלא אך גם סיפור חשוב ועלום – סיפור קרבות מלכיה במלחמת העצמאות. סביב הגבעה עליה נמצא המצפור נערכו בחודשים מאי עד אוקטובר 1948 סדרת קרבות עקובים מדם שבמהלכם עברה הגבעה מיד ליד עד אשר נכבשה סופית ע"י צה"ל. חשיבות הגבעה בכך שהיא שולטת על "פתחת מלכיה" (מעבר טבעי ונח בין לבנון לגליל) שדרכו היה חשש שיחדרו כוחות לבנונים ואחרים אל הגליל. הגבעה, שנודעה בשם "גבעת העץ" על שם האלה האטלנטית המרשימה שניצבת עד ימינו בכניסה למתחם היתה במרכזם של קרבות אלו. סביב העץ הוקמו מצבות המנציחות את הנופלים ומספרות את סיפור הקרבות.
מהמצפור עצמו, שנמצא כ-100 מ' מזרחית לגבעת העץ, נשקף נוף הכולל את פתחת מלכיה, רכס רמים, החרמון ורמת הגולן וכל בקעת קדש הנפרסת מתחת למצפור בצורה מרהיבה. במקום יש מסבירן קולי ומפות התמצאות. המצפור נגיש ומקורה וכולל אמפיתיאטרון קטן לישיבה. המצפור הוקם ע"י הקק"ל ומוסדות נוספים ובעידודה של אורה ערמוני חברת קיבוץ מלכיה שעוררה את המחקר על הקרבות ויזמה הקמת מצבות ההנצחה שבכניסה למתחם. (המעונינים בהדרכה של אורה ערמוני יכולים לפנות אליה בטלפון 052-5347737). למידע נוסף על המצפור והקרבות >>>
נקודת תצפית מיוחדת בקצה פארק גורן, ממנה נשקף נוף יפיפה ומרהיב של המבצר הצלבני -מונפורט, נחל כזיב ורכס הר מיוער בחורש ים תיכוני. מהמצפור ניתן לרדת בשביל טיול לנחל כזיב ולעין טמיר שנובע משך כל השנה.
מצפור מונפורט הינו חלק מפארק גורן שמשתרע על כ 2,000 דונם. בפארק חורש ים תיכוני, של עצי בר ובהם אלון מצוי. קק"ל אחראית לטיפוח העצים והמקום. בחורש מצויים שולחנות פיקניק, ברזי שתיה, שירותים, שבילי הליכה מסומנים אל נחל כזיב , אל עין טמיר, מבצר מונפורט ואל מצפורים נוספים. במקום חניונים למטיילים.
מבצר המונפורט, בערבית "קלעת אלקרין" שפירושו – מבצר הקרן הקטנה, בשל מיקומו בשלוחה תלולה. המבצר היה שייך למסדר צלבני והיה כפוף למרכז האזורי במעיליא. חוות וטחנות הקמח שהיו בנויות סביב המבצר היוו חלק מהמארג החקלאי שלו. המבצר נהרס במקביל לכיבוש הממלוכי של הארץ בהנהגת בייברס לאחר שנת 1265.
השרידים הנמצאים כיום בשטח הם רק חלק קטן מהמבצר וכוללים את הביצור הפנימי ואת מגדל העוז. חלקים נוספים נהרסו לגמרי או לא נחשפו בחפירות ארכיאולוגיות. ניתן להבחין בבורות מים עתיקים בשרידי המבצר, שמכוסים כיום ברשת ברזל. הבורות התמלאו במים שירדו במרזבים וניקזו את הגשם מתקרות המבצר
אתר התיירות של ראש הנקרה נמצא בנקודת החוף הצפונית ביותר בארץ, מטרים בודדים מהגבול. הטיול באתר יוצא מצוק גבוה, הצופה אל החוף, ומספק לנו את אחת מנקודות התצפית היפות שיש בארץ, ממנה נשקף נוף מרהיב: חוף בצת ובו גווני בצבעי הטורקיז והתכלת, כפר הנופש ראש הנקרה הנמצא בסמוך, איי אכזיב הקסומים, ביום של ראות טובה ניתן לראות את עכו, נהרייה ואפילו את הר הכרמל. המקום מציע מספר אטרקציות שמתאימות לבילוי יומי עם כל המשפחה: רכבל, טיול בנקרות, נסיעה ברכבת באזור, הדרכה קולית, מיצג אור קולי, אופניים ורכבים חשמליים, סיור עששיות ועוד.
שמורת ראש הנקרה, שמורת טבע, נודעת במצוק תלול היורד לתוך הים התיכון ובחוף הים המפורץ שלה. שמה ניתן לה בשל מיקומה בקצה ארץ ישראל ובשל הנקרות שמצויים בה. מצוק הנקרות הוא קצהו המערבי של "רכס הסולם" שהינו הר התחום את הגליל המערבי מצפון וגובהו 300 מטרים. מדרים למצוק שלושה איים: תכלת, שחף ונחליאלי.
האתר מונגש ברובו. יש בו מסעדה ושירותים ומגוון אטרקציות ואפשרויות בילוי.
לאורכו של "שביל הפסגה" הנפלא בהר מירון נמצאים ארבעה מצפורים לכיוונים שונים. אנחנו מעונינים להמליץ כאן הראשון שבהם שהוא גם הקרוב ביותר אל החניה והוא המצפור המזרחי של שביל הפסגה – מצפה צפת.
מחניון שביל הפסגה לכו כ-200 מטר על השביל המסומן ובעליה קצרה עד שתגיעו למרפסת נוף משולטת ומרהיבה.
מהמצפה אתם תוכלו לראות מהכנרת ועד החרמון כאשר העיר צפת תהיה במרכז התמונה הפנורמית הנפלאה.
להן כמה אתרי מורשת מומלצים בגליל
יד לי״ד הוא אתר הנצחה, אתר מורשת המנציח את מותם של 14 חיילי פלמ"ח בליל הגשרים ב 16/61946 ובו גם בית קברות צבאי קטן – קבר אחים של 13 לוחמי פלמ"ח שנהרגו בפעולה זו.
האתר נמצא מול חוף אכזיב, ליד הגשר הנטוי על נחל כזיב. במרכזו אנדרטה מרשימה וייחודית בדמות כיכר עגולה ומרוצפת ובמרכזה תלולית. במרכז התלולית מצוי קבר האחים וסביבו לוחות שעליהם חקוק סיפור הקרב של פעולת ליל הגשרים הנועזת, כפי שנכתב על ידי הסופר ס. יזהר.
במעגל החיצון של האנדרטה, 14 מצבות. 13 מהן לזכרם של י"ג מהנופלים שגופותיהם התרסקו כליל, ומצבה לזכרו של יחיעם וייץ הקבור בבית העלמין בהר הזיתים בירושלים.
ליל הגשרים הוא מבצע פיצוץ והשמדה של 11 גשרים ברחבי הארץ בעת ובעונה אחת. פעולה מורכבת שהוטלה על הפלמ"ח, שהיה הכוח הצבאי המיומן ביותר. הפעולה הצליחה ו 10 גשרים פוצצו, רובם נהרסו כליל.
אך פיצוץ הגשרים באכזיב (גשר כביש וגשר מסילת ברזל), לעומת זאת, נתקל בקשיים רבים והסתיים באסון גדול. נוטרים ערביים ששמרו על הגשר זיהו את הכוח בפיקודו של נחמיה שיין ופתחו לעברו באש. כוח הפלמ"ח הסתער אל היעד ובמהלך ההסתערות נפגע יחיעם וייץ ונהרג. תוך כדי הירי, התקדמו החבלנים אל הגשר על מנת להניח את מטעני הנפץ. כדור שנורה אל הכוח פגע במטעני הנפץ והפעיל אותם. פיצוץ אדיר הרס את הגשר, אך גם הרג במקום 13 מלוחמי הכוח. הכוח נסוג מבלי להשלים את פיצוץ גשר הכביש. מעוצמת הפיצוץ , התפזרו שרידי הגופות, שנאספו אחר כך והובאו לקבר אחים בבית העלמין הצבאי בחיפה.
22 שנים מאוחר יותר הוחזרו שרידי הלוחמים אל מקום נפילתם, ובמקום הוקם גלעד לזכרם.
איך מגיעים? נעבור את צומת נהריה ולאחר כחמישה ק"מ, 400 מ' בחלוף על פני הכניסה לגשר הזיו, נפנה שמאלה לחניית גן לאומי אכזיב. נפנה ימינה בכביש שירות (דרך נוף ראש הנקרה – אכזיב), עד לאפיק נחל כזיב. נחנה ליד ערוץ הנחל. נלך בערוץ מתחת לגשר הכביש. מייד לאחר גשר הכביש נפנה שמאלה (צפונה) ונצא לכניסה הראשית לאתר ההנצחה, מרחק 100 מטרים מהחנייה. וייז: יד לי"ד. (בוייז: "יד ליד")
אנדרטה מרשימה בלב חורשה ירוקה ומוצלת , קרוב לצומת כברי, לזכר חללי שיירת יחיעם שנפלו במלחמת השחרור כשניסו לפרוץ את המצור על יחיעם והגליל המערבי.
שיירת יחיעם הייתה שיירת אספקה של חטיבת כרמלי שיצאה במלחמת העצמאות, ב-27 במרץ 1948, מנהריה לקיבוץ יחיעם שהיה מנותק. השיירה נקלעה למארב של כנופיות וכפריים ערבים בסמוך לכאברי והותקפה על ידם. בהתקפה נהרגו 46 אנשים.
מפקד גדוד 21, בן עמי פכטר, היה בן הרוגי השיירה. על שמו נקרא המבצע הראשון לכיבוש הגליל המערבי במאי 1948 – מבצע בן עמי. כך גם מושב בן עמי הנמצא באזור ההתקפה על השיירה. מושב נתיב השיירה שבסמיכות למקום קיבל את שמו על שם שיירת יחיעם.
כ־18 מהנופלים היו בני קריית חיים, על שם השיירה בה השתתפו ונהרגו, קרוי רחוב "השיירה" בקריית חיים מזרחית.
בשנות ה-50 הוקם עמוד זיכרון על ידי המחלקה להנצחת החייל במשרד הביטחון. זאת במקום ההתקפה על השיירה, דרומית לצומת כברי, בשנת 1969 נבנה על יד האדריכל והפסל יחיאל ערד (שאחיו, משה פלוצר, נפל בשיירה) אתר זיכרון הכולל את המשוריינים שהותקפו, מפה ובה תיאור הקרב ואנדרטה נוספת שבה רשומים שמות לוחמים שנפלו באזור באירועים אחרים.
במקום, שלט הסבר כללי על המקום, קיר זיכרון עשוי בטון מפוסל. למרגלותיו פרושה מפת תבליט ושלט הסבר המתארים את קרב השיירה. לצד הדרך הסלולה נראים שרידי חמישה כלי רכב משוריינים שהם כעדות אילמת לקרב שהתחולל במקום.
אתר חומה ומגדל משחזר בגודל טבעי את החומה והמגדל שהקימו מתיישבי חניתה כשעלו על הקרקע בשנת 1938. זהו המקום בו נאחזו מתיישבי חניתה הראשונים ובנו את חניתה כיישוב חומה ומגדל.
העלייה לחניתה הינה פרק מפואר בתולדות ההתיישבות העברית בארץ ישראל. ב-21 במארס 1938 התאספו 400 מתנדבים העמיסו על חמורים ועל גבם קרשים, פטישים, מסמרים וציוד כבד נוסף והעפילו אל חניתה תחתית ובנו כבר באותו יום יישוב חדש. ערביי הסביבה התנגדו להתיישבות ותקפו את הישוב בלילה הראשון לעלייה על הקרקע. במהלך המתקפה נהרגו עשרה ממתיישבי חניתה.
על סלע גדול המוצב בחניון מונצחים שמות ההרוגים. שביל קצר מוביל למצבה המנציחה את יוסף סינגליה, שבזכות יוזמתו וסיועו רכשה קק"ל 4,000 דונם ברכס הסולם. הסלעים הגדולים שבאתר מציינים את קו החומות שהקיפו את הישוב. קק"ל בנתה במקום מגדל וקטע חומת עץ, כשחזור מראה המקום בראשיתו. יער חניתה שננטע על ידי קק"ל משתרע על כ 2,300 דונם מחניתה ועד לעיירה שלומי.
איך מגיעים? הכניסה ליער חניתה היא במעלה הכביש שלומי- חניתה (כביש 8990). כשני ק"מ משלומי נפנה ימינה לתוך היער, בדרך המסומנת בכחול, אל המקום הידוע בשם "חניתה תחתית". שם נמצא האתר "חומה ומגדל" (בוייז: " חומה ומגדל – יער חניתה")
סליק שנחצב בבטן האדמה בשנת 1922 על ידי קבוצה מצומצמת מקרב חברי קיבוץ כפר גלעדי. בעל חשיבות היסטורית רבה כשריד אותנטי לראשית מערכת הביטחון של המתיישבים היהודים בארץ. בנייתו הייתה אחד מלקחי מאורעות הדמים בארץ ישראל ב-1920 ונפילת תל-חי, שבעקבותיה נעזבו תל-חי וכפר גלעדי. ישובים אלו הוקמו לאחר מכן מחדש.
מתוך מחשבה שעליהם לסמוך אלא על עצמם ולדאוג להגנתם בעת צרה כדי שלא ישארו חשופים וללא תגבורת, החליטה קבוצת חברים פעילים להכשיר ולשמר כוח צבאי קטן ונבחר שיוכל לפעול בעת הצורך להגן על הישוב העברי. ארגון מחתרתי זה הוקם ופעל ללא אישור ארגון "ההגנה" וללא ידיעת חברי כפר גלעדי עצמם. בין פעולות הארגון, נחצב סליק תחת אדמת כפר גלעדי. מבצע חשאי שמעטים בלבד ידעו עליו.
כך הפך הקיבוץ להיות מחסן הנשק העיקרי של היישוב העברי בסוף שנות ה-20. עם השנים נחפרו עוד ועוד סליקים בקיבוץ. הרעיון שעמד מאחורי יוזמה זו היה הנחת שלושה יסודות מרכזיים: הגנה, התיישבות ועליה.
דבר קיומם של הסליקים נשמר בסוד משך עשרות שנים . רק ב-1975 , כ 30 שנה לאחר קום המדינה, החליט אחד מיודעי הסוד לחשוף אותו למשטרת ישראל. מראה מאות כלי נשק מסודרים, משומנים ותקינים בסליק שנחשף לשלטונות היו מחזה מיוחד במינו. בשל יחודיות המקום, חשיבותו העצומה והמשמעות ההיסטורית של הסליק הפשוט והצנוע, הוחלט לשמר את המקום.
רק מ-1996 נפתח המקום לביקורים לקהל.
איך מגיעים? ניסע בכביש 90 צפונה לקרית שמונה-מטולה. בצומת תל חי נפנה שמאלה. נמשיך ישר עד קיבוץ כפר גלעדי.(בוייז: "סליק ההגנה")
כפַר מסּרִיק הוא קיבוץ מתנועת הקיבוץ הארצי בגליל המערבי הנמצא בשפלת עכו, ליד נחל נעמן. הקרקע נרכשה על ידי קק"ל בשנות ה-30 של המאה ה-20. הקיבוץ נקרא על שמו של הנשיא הראשון של צ'כוסלובקיה, טומאש מסריק.
הקיבוץ הוקם בשנת 1932 בפתח תקווה על ידי חלוצים חברי תנועת השומר הצעיר מליטא וצ'כוסלובקיה שעלו כחלק מהעלייה החמישית. קבוצת החלוצים עברה לבת גלים בחיפה ולאחר מכן לקרית חיים המערבית. ב 1937 הצטרף אליה גרעין "היוצר" מפולין. בשנת 1938 הקיבוץ התיישב כיישוב חומה ומגדל 28. בשנת 1940, הוא עבר לאתר הקבע מצד מזרח לכביש חיפה-עכו, ומדרום לקיבוץ עין המפרץ. שם הוא שוכן עד היום.
אזור ביצת נחל נעמן בו הקיבוץ ממוקם, לא איפשר לקיים חקלאות, ועל כן הקימה התנועה הקיבוצית בכפר מסריק שני מפעלים גדולים: מפעל אסקר לייצור אספלט קר וצבעים (לימים טמבור) ובית החרושת נעמן לייצור לבנים לבנייה, שהפך בשנות החמישים למפעל לכלי בית. אלו המפעלים הראשונים של התנועה הקיבוצית בארץ.
המועצה לשימור אתרים הכריזה על מבנים ישנים בקיבוץ כעל מבנים לשימור. בסיור במקום ניתן לראות מבנים אלו ואחרים:
מבנים ישנים באזור "חצר ראשונים": המאפיה, מגדל המים, מחסן הירק, חדר האוכל (חדר האוכל תוכנן ונבנה ב-1965 על ידי הארכיטקט מוניו גיתאי-ויינרויב).
מבנים קמרוניים משנות הארבעים שנבנו מלבנים אדומות תוצרת נעמן, סנדלרייה אותנטית, צריף הראשונים, מכבסה, הקומונה ובתי הילדים.
במבני הקיבוץ המקוריים שעברו תהליך שימור יפיפה, ניתן לקבל הצצה לחיי הקיבוץ בשנותיו הראשונות – החלוצים, התלבושות, החדרים ותרבות הפנאי.
.
איך מגיעים? (בוייז: "קיבוץ כפר מסריק????")
קברי הצדיקים בגליל כבר הפכו מזמן למוקד עליה לרגל, אך לא רק מקומות קדושים של יהודים יש בו. הנה כמה מקברי הצדיקים והמקומות הקדושים החשובים בגליל
קבר רבי שמעון בר יוחאי, הוא הרשב"י, הוא הקבר הצדיק הפופולרי בישראל ואליו מגיעים מידי שנה מאות אלפים. ר' שמעון בר יוחאי היה תנא שפעל במאה השניה בתקופה הרומית והיה תלמידו של רבי עקיבא. נחשב לאבי תורת הקבלה ומי שכתב את ספר הזוהר בזמן שהתחבא יחד עם בנו אלעזר במערה בפקיעין למשך 13 שנה. הוא נודע כמי שחולל ניסים רבים בחייו ובמותו שחל בי"ח באייר, ל"ג בעומר. על כן נערכת מידי שנה הילולה ענקית לזכרו בחג זה, אליה מגיעים כ-300 אלף איש אשר ממלאים את המקום לאפס מקום וחוגגים באש, אור ושמחה וגם בטקס החאלקה – בו מספרים לראשונה את שיער ראשם של בני השלוש.
הקבר שנמצא בתוך מושב מירון במזרחו של הר מירון בקרבת צפת, פעיל מאוד בכל ימי השנה כאשר רבים מגיעים לבקש פרנסה, בריאות, שפע, זוגיות ולהתפלל על קברו וקבר בנו. עוד על הרשב"י – תוכלו לקרוא כאן >>> https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A8%D7%91%D7%99_%D7%A9%D7%9E%D7%A2%D7%95%D7%9F_%D7%91%D7%A8_%D7%99%D7%95%D7%97%D7%90%D7%99
קברו של רבי יונתן בן עוזיאל בעמק יפה ליד מושב עמוקה נחשב לקבר הצדיק המוצלח ביותר בכל הנוגע למציאת זיווגים ופוריות ולכן מרבית העולים אל הקבר לתפילה (לילית על פי רוב) הן נשים.
יונתן בן עוזיאל היה התלמיד המוצלח ביותר מבין כל תלמידיו של הלל הזקן וכאשר למד תורה, היה עושה זאת בלהט כה רב עד שכל עוף אשר היה עף מעליו נשרף… הוא נודע מאוד ב"תרגום יונתן", תרגום התנ"ך לארמית וכן מוזכר במקורות התלמודיים כעילוי וידען גדול ברזי התורה. לא ברור מהו הקשר שלו לאהבה וזיווגים משום שהיה חשוך בנים.
הגליל מלא בקברי צדיקים. חלקם ידועים כבר מאות שנים ומושכים אליהם רבבות מאמינים. אך קברי צדיקים ואחרים זה מקרוב באו כאשר שבבי מסורות ואגדות הבשילו לכדי צביעת כיפה של מבנה שכוח ולהצבת שלט עם שם הצדיק. לא אוכל למנות כאן את כל קברי הצדיקים בצפון בארץ ובגליל ועל כן אסתפק בכמניין מתוכם תוך הוספת קישור בו תוכלו לקרוא יותר פרטים.
בנוסף הנה מספר קישורים שימושיים למתעניינים: האחד הוא הערך קברי צדיקים בויקיפדיה – ערך הסוקר את הענין מצדדים שונים. ובנוסף שני אתרים ובהם אינדקס של קברי צדיקים בכל העולם: האחד הוא אתר בשם טלחופש עם אינדקס נוח לשימוש, והשני הוא אתר בשם Mytzadik בו יש מידע לגבי כל אחד. בנוסף במפה הזו תוכלו לראות את המיקום של כל קברי הצדיקים.
קבר רבי טרפון בכדיתא
קבר האר"י הקדוש בבית הקברות בצפת
קבר אביי ורבא בהר יבנית ליד צפת
קבר הרמב"ם בטבריה
קבר רבי עקיבא בטבריה
קבר רבי מאיר בעל הנס בטבריה
מקאם נבי סבלאן הוא המקום השני בחשיבותו לדרוזים בישראל, אחרי קבר נבי שועייב (הנביא יתרו) בקרני חיטין. נבי סאבאלן הוא אחד ממבשרי הדת הדרוזית החשובים במאה ה-11. על פי המסורת הדרוזית הוא יצא ממצרים והטיף בחברון להצטרפות לדת הדרוזית החדשה. המוסלמים המקומיים התנגדו ורדפו אותו. על כן הוא נאלץ לברוח לגליל והתיישב במערה על הר זבול, שם הקדיש את זמנו לתפילה ולימוד תוך שהוא חי חיי סגפנות. זוהי המערה שנמצאת בליבו של האתר הקדוש. רק בזקנותו הוא עבר להתגורר בכפר בקה בהר הדרוזים בסוריה – שם נמצא קברו.
על הר זבול (814 מ') במרומי הכפר חורפיש נבנה עם השנים מתחם גדול ומרשים מאוד בו אולמות וחדרי תפילה. נוף מרהיב ניבט מכל עבר. מידי שנה ב-10 בספטמבר נערכת במקום הילולה (זיארה) לכבוד דמותו של הצדיק.
ניתן לבקר במקום בכל ימות השבוע – אך חובה להקפיד על לבוד צנוע ולכבד את המקום. מידע נוסף תוכלו לקרוא כאן >>> https://www.omri-travel.co.il/horfish/
בהאא א-דין היה האחרון מחמשת הנביאים מבשרי הדת הדרוזית. הוא פעל במאה ה-11 ועל פי המסורת הדרוזית הוא הציל והוביל עדת מאמינים ממצרים לאזור החרמון. בהאא א-דין שהה מספר שנים במערה שנמצאת במרכזו של המקום הקדוש על הר האר"י – הוא ג'בל חיידר. בסוף ימיו עבר ללבנון, שם נפטר ונקבר.
המקום מטופח ונאה וניתן לבקר בו עם שמירה על לבוש צנוע והורדת נעליים בכניסה למבנה. מידי ב-25 ביולי, נחגג במקום חג בהאא א-דין, במהלכו מגיעים למקום רבים מכל כפרי הדרוזים.
המקאם קרוב מאוד למצפור המרהיב של הר האר"י ממנו ניתן לצפות למרחק לכל עבר.
ברחבי הגליל יש כמה מוזיאונים אזוריים מעניינים ומומלצים
בית לוחמי הגטאות על שם יצחק קצנלסון למורשת השואה והמרד, נקרא "הבית" על ידי אנשיו. זהו מוזאון השואה הראשון בעולם והיחיד שהוקם על ידי ניצולי שואה. במוזאון מובא סיפור השואה במלחמת העולם השנייה תוך התמקדות בגבורה, בניצחון רוח האדם וביכולתם המופלאה של ניצולי השואה לבנות את חייהם מחדש בארץ, מדינת היהודים.
מייסדי בית לוחמי הגטאות הניחו מאחוריהם את השכול, האימה והתלאות שעברו במלחמה והיו בעלי גדולה וחזון להקים את קיבוץ לוחמי הגטאות ואת המוזיאון שפועל בו.
המוזיאון מעניק לרבבות מבקריו מהארץ ומהעולם חוויה ייחודית המתבלטת מול עצמת השכול והאימה. בכך מוגשם חזונם של המייסדים הבא לידי ביטוי בקביעתו של אנטק צוקרמן, שאמר בעצרת הראשונה שנערכה בקיבוץ לוחמי הגטאות: "מקירות הרוסים באנו הנה, ברצוננו להקים קירות איתנים, בתים, חיים".
במוזאון פועל גם המרכז ההומניסטי שמטרתו להקנות את הידיעה וההבנה של אירועי השואה ואת היכולת להגיע לדיאלוג וללימוד משותף. המרכז מקיים ומעודד מפגשים רב-תרבותיים שבהם מתקיים דיון מעמיק במשמעויות האנושיות והאוניברסליות של השואה בחברה הישראלית ומחוצה לה.
אגף "יד לילד" הוקם בבית לוחמי הגטאות ב 1995. מטרתו להנציח את הילדים היהודים שנספו בשואה, וליצור למבקרים הצעירים במוזיאון מפגש חווייתי עם עולמם של הילדים שחיו בתקופה החשוכה של השואה.
איך מגיעים? (בוייז: "בית לוחמי הגטאות")
מקורות:
מוזיאון חומה ומגדל חניתה נמצא בלב קיבוץ חניתה ושוכן בבית אבן שהיה במקום ביום העלייה לקרקע. המוזיאון מציג את סיפור העלייה של חניתה, במסגרת יישובי חומה ומגדל. הייתה זו עלייה לקרקע במקום מרוחק ומבודד בלב אזור עוין ובעיצומם של 'המאורעות' כך שהדבר עורר רושם עז ביישוב היהודי, והפך את חניתה לסמל לאומי של ההתיישבות החדשה בארץ ישראל.
במוזיאון סרט על העלייה לחניתה ועל השנים הראשונות בקיבוץ, תצוגה של צילומים מקוריים ונדירים מתקופת העלייה לישוב, מכתבים, קטעי יומנים, חפצים כלי נשק וכלי עבודה. באגף הארכיאולוגיה של המוזיאון תוכלו לצפות בממצאים שנתגלו באזור מתקופות קדומות: פסיפסים נדירים, מטבעות מתקופת בית שני וכלי אבן של האדם הקדמון.
ההדרכה המוצעת במוזיאון מציגה את הרקע לתקופה בה קמו יישובי חומה ומגדל וכן הסיפור הייחודי של חניתה שהייתה למבצע לאומי בשנים שלפני קום המדינה.
איך מגיעים? ההגעה לקיבוץ חניתה היא בכביש המסתעף מכביש הצפון (899), כחצי ק"מ מערבית לצומת חניתה. כביש זה (8900) עובר תחילה בין השכונות החדשות של שלומי, ולאחר כ- 4 ק"מ מגיע לקיבוץ חניתה. (בוייז: "מוזיאון חומה ומגדל")
אתר היסטורי רב חשיבות המשמש כמוזיאון לתולדות נהריה. במקום מוצגים וסיפורים המתארים את הקמת נהריה בשנת 1935 , את הקשיים הרבים שפקדו את היישוב עד להכרתו כחלק ממדינת ישראל וכבירת הגליל המערבי.
המבנה בו שוכן המוזיאון תוכנן על ידי אדריכל איטלקי ונבנה בשנת 1860. המבנה והשטח שסביבו נרכשו על ידי המייסדים של נהריה ובהמשך נמכרו למר פיליפ ליברמן, תעשיין יהודי מהעיר סטניסלובוב מפולין (היום אוקראינה). שנים רבות אחר כך יורשי הבית והשטח הגיעו לסיכום עם עיריית נהריה על שיפוץ ושיקום המבנה. זאת בשיתוף "המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל ", וסיוע מפעל הפיס. השיפוץ הסתיים והמוזיאון נפתח בשנת 2000.
בית ליברמן, מבתי העיר הראשונים משמש כיום כמוזיאון עירוני לתולדות העיר וכארכיון העיר נהריה. המבנה הוכרז על יד המועצה לשימור מבנים ואתרי התיישבות כמבנה לשימור.
במוזיאון מוצגים ותמונות מעברה של נהריה שמקיפים מכלול היבטים של תולדות המקום: עיבוד חלקות חקלאיות, קליטת אוניות מעפילים התפתחות ענפי תעשייה ותיירות – כל אלו תוך התמודדות עם מצבים ביטחוניים וכלכליים קשים שעברו על העיר. במוזיאון תצוגה של פריטים מהעבר שהיו חלק מכל מטבח וחצר בארץ. באתר סרטון אודות נהריה בעבר ובהווה. במוזיאון נערכות גם תערוכות של אמנים שונים.
איך מגיעים? רחוב הגדוד העברי 21, ליד קניון הצפון, בשכונת עין שרה (בוייז: "בית ליברמן – המוזיאון לתולדות נהריה")
ממלאים את הפרטים ומקבלים את קופון ההטבה בדוא"ל: