ביקור באכזיב – קפיצה קטנה לחו"ל

המלצה לסיור באכזיב וסביבתה – אחת מפנינות החוף הנפלאות של ישראל שמאז הפיניקים ועד אלי אביבי לא נכללה בשטחה…

הסיפור של אכזיב

מישור החוף של הגליל המערבי היה לאורך ההסטוריה – חו"ל. בספר יהושע הוא נכלל בנחלת שבט אשר (ולכן שם המועצה האזורית שם הוא "מטה אשר"), אך בספר שופטים מצוין שאכזיב וערי חוף נוספות למעשה לא נכבשו ע"י בני השבט והמשיכו לשבת בהם כנענים. בספר מלכים מסופר כי שלמה המלך העביר לרשות חירם מלך צור עשרים ערים ב"ארץ הגליל" כתמורה לעזרתו בבנית בית המקדש ובהן העיר אכזיב, כך שהיא הפכה להיות עיר מעורבת עם רוב של גויים ומכאן מקור המושג "גליל הגויים". הוכחה לכך ניתן לראות ב"כתובת רחוב" מסביבות המאה ה-6 לספירה שבה מופיעה "בריתת התחומין" שמגדירה את גבולות ארץ ישראל לצורך קיום מצוות התלויות בארץ (כמו מצוות שמיטה). שם מוגדר בפירוש שכל ערי החוף – הן מחוץ לגבולות א"י ושהיהודים החיים בהן אינם מחויבים בקיום מצוות אלו ממש כמו באירופה…

לאור זאת התפתחה אכזיב כעיר של "צורים וצידונים" – הריהם הפיניקים. אכזיב שיושבת בין שיפכו של נחל כזיב לבין נחל שעל שמדרומה הפכה להיות אחת מערי הנמל החשובות במרחב והיא המשיכה להתפתח ולהתקיים גם בתקופה ההלניסטית, הרומית והביזנטית. בימי הצלבנים נבנתה במקום מצודה בשם קסל אומברטי שנהרסה ע"י הממלוכים. מאז היה במקום כפר דייגים קטן בשם א-זיב שנעזב בשלהי מלחמת העצמאות בסוף 1948.

בשנת 1952 התאהב במקום הנטוש והתישב בו אדם מיוחד, יורד ים, ארכיאולוג חובב ובוהמיין בשם אלי אביבי. הוא אף חכר חלק מהמבנים הנטושים שעמדו במקום והחל לפתח את המקום ולארח בו מבקרים. במקביל, במשך עשרות שנים,  אסף ממצאים ארכיאולוגיים שמצא במקום מכל התקופות ופיתח מוזיאון מקומי קטן ומיוחד.

בשנת 1971 לאחר מאבק ייצרי ומתוקשר מול רשות הגנים הלאומים שהחלו לפתח את הגן הלאומי אכזיב, אלי אביבי כינס מסיבת עיתונאים, ויתר על האזרחות הישראלית והכריז על הקמת מדינה עצמאית – היא "מדינת אכזיב"…

וכך שמימי חירם מלך צור ועד ימי אלי אביבי אכזיב הינה פיסה קטנה של חו"ל בשולי ארץ-ישראל… אז בואו ונקפוץ אליה…

הסיור הממולץ באכזיב ובאזור

את הסיור באכזיב וסביבתה אני ממליץ לייחד לביקור ב-4 נקודות ענין, שבינהן ניתן לדלג ברכב או ברגל:

בית הקברות הפיניקי בגשר הזיו:

סביב העיר אכזיב התפתחו בתקופה הפיניקית מספר בתי קברות, כאשר זה המזרחי, שבשטח קיבוץ גשר הזיו הוא המרשים ביותר. מבנה הקברים הפינקיים אופיני. אלו קברי-פיר בעלי שני חללים: האחד פיר בעומק של כ-3 מטר הפתוח לשמיים וחלל הקבורה המחובר אופקית אל הפיר. בגבעה כמה עשרות קברים כאלה וכן שלט הסבר מפורט ומאיר עיניים.

מענין לציין שבחפירות שנערכו באזורי הקבורה הפינקיים סביב אכזיב התגלו עצמות אדם שרופות, מה שמחזק את הסברה שהם עסקו גם ה"פולחן המולך" בו הוקרבו קורבנות אדם…

איך מגיעים: הכנסו לשטח הקיבוץ, סעו ישר ועיקבו אחרי השלטים לבית העלמין. היכנסו לבית הקברות של הקיבוץ והמשיכו ללכת בשביל  כמה עשרות מטרים אל הגבעה שמצפון.

אנדרטה וקבר-אחים יד לי"ד:

במסגרת "ליל הגשרים" ב-16 ביוני 1946 נעשה ניסיון לפוצץ את גשר הרכבת על נחל כזיב. הפעולה בוצעה ע"י תנועת המרי העברי (שיתוף פעולה זמני בין שלושת המחתרות) במטרה להילחם בחוקי הספר הלבן של הבריטים ולהמחיש להם שאם א"י סגורה בפני מעפילים יהודיים, גבולותיה גם יהיו סגורים לבריטים עצמם. כל עשרת הגשרים האחרים פוצצו באותו ערב כמתוכנן וללא נפגעים ורק בגשר זה השתבשה הפעולה ו-14 (י"ד) מהלוחמים נהרגו. בשנת 1955 הוקמה במקום אנדרטה מרשימה, שהפכה להיות קבר אחים לאחר שגופות החללים הועברו לכאן ב-1968 (ואחרים ב-2003).

המקום מטופח ומכובד ומן הראוי לתת כבוד לחללים ולכבד את המקום. בקרבת מקום רואים את גשר הרכבת המקורי.

איך מגיעים: מומלץ להחנות לרגלי העליה למדינת אכזיב וללכת ברגל מתחת לגשר של הכביש.

"פסל ים" – אנדרטת ההעפלה:

במרחק של כ-500 מ' צפונית לאכזיב, על דרך הפטרולים, ניצב פסלו המרשים ורב המשמעות של הפסל יחיאל שמי, חבר קיבוץ כברי, הנושא את השם "פסל-ים". הפסל מנציח את ההעפלה הבלתי לגלית לא"י לאחר תום מלחמת העולם השניה ובנוי מחלקים של אוניות מעפילים. יש סברה שחלקי הפסל נלקחו מהאוניה "חנה סנש" שעלתה על שרטון מול נהריה, שם הורדו בשלום כל נוסעיה. על האוניה מצאו הבריטים כתובת שכתבו לוחמי הפלי"ם שבה היה כתוב: "תהיה ספינה זו בחוף נהריה אחת המצבות לששת מיליוני אחינו ואחיותנו, ותהיה זאת תעודת קלון לממשלה הבריטית".

מדינת אכזיב:

בחלקו הצפוני של תל אכזיב נמצאת ה"ממלכה" של אלי ורינה אביבי, מקום שזכה לפופלריות רבה בשנות השבעים כמקום המפלט של הבוהמה התל-אביבית, קן של אהבה, יצירה והוללות. ב"מדינת אכזיב" מספר מבנים שברובם משמשים כצימרים מלאי אוירה. המבנה המרכזי, שהיה במקור בית המוכתר של א-זיב הפך עם השנים למוזיאון בו מאוכסנים ממצאים מכל התקופות ההסטוריות של אכזיב. מומלץ להיכנס (תמורת תשלום של 25 ש"ח) ולהסתובב בו, להסתכל במוצגים השונים והמגוונים ולספוג את האוירה המיוחדת שבמקום. בתמורה למספר שקלים נוספים אפשר גם לשבת לפיקניק באחת מפינות המדינה, והכי מומלץ לרדת אל החוף הסלעי והקסום שלרגלי המתחם ולהתרחץ בים לקראת סיומו של הקיץ.

מי שרוצה – יכול להביא איתו את הדרכון שלו ולהחתים אותו (בתמורה לעוד מספר שקלים) בחותמת מדינת אכזיב. חו"ל או לא חו"ל…

מה עוד כדאי באזור?

• הגן הלאומי אכזיב: מדשאות ומבנים יפים, נופים מרשימים, אפשרות ללינת קמפינג וחוף רחצה מוסדר
• מסעדת מורגנפלד – מסעדת בשרים מעולה – על הכביש הראשי מעט צפונית מאכזיב
• בית הקפה וחומוס אליהו – בתחנת דור אלון בכניסה לקיבוץ גשר הזיו
• הליכה / ריצה / נסיעה באופניים על הטיילת לאורך רצועת החוף המרהיבה מאכזיב לראש הנקרה
• אתר ראש הנקרה הנפלא
• הגן הבוטני בנהריה