דרך הנוף ממירון ועד חצור הגלילית החוצה את יער ביריה – מספקת הזדמנות נהדרת לטיול נעים, לפיקניק רגוע ולחיבור לטבע. מושלם במיוחד לאביב.
דרך נוף יער ביריה.
הקרן הקיימת לישראל פיתחה ברחבי הארץ עשרות "דרכי-נוף" שמאפשרות גישה נוחה לחבלי ארץ שלמים אותם פיתחה. לאורך דרכי הנוף יערות, אזורים משוקמים, בוסתנים, מעיינות, אתרים הסטוריים, שבילי הליכה, תצפיות נוף והרבה חניונים ופינות חמד להפסקה נינוחה וחיבור לטבע. הפעם בחרתי להאיר דרך-נוף אהובה עלי במיוחד שאורכה הכולל כ-17 ק"מ ואשר מתחילה בצומת מירון ומסתיימת בחצור הגלילית. הדרך עוברת דרך שלושה גושי יערות – יער מירון באזור קדיתא, יער עין זיתים ויער ביריה במדרונות הר כנען. ביחד מהווים את היער הנטוע הגדול בצפון הארץ שגודלו כ-21 אלף דונם והוא ניטע החל משנות ה-40'. הדרך עשירה בנקודות ענין ולאורכה כ-30 חניונים (רבים מהם מונגשים) וכל מה שנותר לכם הוא לבחור איפה לעצור לפיקניק נינוח.
כאן תוכלו למצוא את מפת דרך הנוף וכל האתרים והחניונים שלאורכה, הלקוחה מאתר הקק"ל >>>
ההמלצה שלי היא להיכנס לדרך הנוף בחלק המערבי, כ-350 מטר ממזרח לצומת מירון על כביש 89 לכיוון צפת ולנסוע לאורכה ככל שתרצו עד שתמצאו את החניון שיתאים לכם.
להלן תיאור תמציתי של חלק מנקודות הענין לאורך ולצד דרך-הנוף:
בית היערן בדרך נוף מירון – ביריה
חניון אינטימי ומקסים שממנו יוצא שביל הליכה לאורך כ-300 המוביל למבנה אבן שבנו הבריטים עבור היערנים ושומרי היער שהיו אלו שהתחילו בנטיעתו. עיקר הנטיעות של יער ביריה כולו היו בשנות ה-50 אך הן נמשכות עד ימינו.
חניון עוצבת ראם (חטיבה 37)
נופים נהדרים לעבר צפת והר כנען יפתחו במורד הדרך ואז תגיעו לחניון קטן שבמרכזו טנק צנטוריון מרשים. המקום מהווה אנדרטה לנופלי חטיבה 37 שלחמה ברוב מלחמות ישראל ושכלה 166 מחייליה. מהחניון עולה גרם מדרגות לאנדרטה עצמה שבה קיר הנצחה לנופלים ופסל מתכת מרשים בצורת האות ש' שיצרה הפסלת דינה ניר אבן-טוב לזכר בעלה עודד.
מערת איגרא רבא
לאחר שנפנה צפונה לעבר היישוב קדיתא ניתקל במבנה אבן קטן בו מציינים את מערת אידרא רבא ואת קברו של התנא רבי יוסי בר יעקב. על פי המסורות הצפתיות זה המקום בו התכנסו ולמדו רבי שמעון בר יוחאי ותלמידיו את סודות הקבלה. משמעות המילים "אידרא רבא" בארמית היא "המושב הגדול".
קדיתא וקבר רבי טרפון
ממליץ לסטות מעט מדרך הנוף ולהגיע על פי השילוט לקבר. היישוב קתידא, שוועדת השמות הממשלתית קבעה שיש לאייתו "כדיתה", הוא יישוב בלתי מוכר הנמצא על הר כותר לרגלי רמת דלתון הבזלתית. במקום התקיים יישוב עתיק שאותו מזכיר ר' חיים ויטל בכתביו (מהמאה ה-16) וממנו נותרו טרסות אבן מסורתיות מרשימות. עד 48 היה במקום כפר ערבי קטן שחלק מתושביו עזבו לעכברה וגוש-חלב. משנות השמונים החלו לחיות במקום כמה משפחות. נחמן פרקש, "אלוף הבריחות" חי שם במערה ואחריו הגיעה לשם תמר הר-זהב שקיבלה את ברכת הדרך מאריאל שרון בעודו שר השיכון. מאז התישבו במקום עוד אנשים שמנהל מקרקעי ישראל רואה בהם פולשים. ב-1999 החליטה ממשלת ישראל להקים במקום כפר אקולוגי בן 150 יחידות – אך ההחלטה טרם מומשה.
קבר רבי טרפון נמצא כ-300 מטר לאחר שתעזבו את דרך הנוף ותעלו לעבר בתי היישוב ותפנו שמאלה בדרך עפר צרה . רבי טרפון, כן כן – זה מהגדת פסח, היה תנא חשוב מתלמידיו של רבי יוחנן בן זכאי ומהדור שחידש את היהדות לאחר חורבן הבית השני. מקום מושבו היה בלוד, הוא נחשב מתלמידי בית שמאי והיה בר פלוגתא של רבי עקיבא. משייכים לו את הפתגם " היום קצר והמלאכה מרובה, והפועלים עצלים, והשכר הרבה, ובעל הבית דוחק". ציון קברו מרשים מאוד, מאפשר תצפית נהדרת לכל המרחב ונמצא בצילה של אלה אטלנטית אדירה (2.6 מ' היקף הגזע) ומרשימה ביותר המצלה עליו.
חניון עין זיתים
לאחר שתצאו מחלקה הראשון של דרך-הנוף ותגיעו לכביש 886, פנו שמאלה (צפונה) ועד מהרה תגיעו לאחד החניון הגדולים ביער. יש בו שפע שולחנות וכן מתקני משחקים. החנין מנציח את ניסיונות ההתיישבות היהודיים במקום החל משנת 1891שלא צלחו.
עין גבר
מחניון עין זיתים יש לנסוע כמה מאות מטרים דרומה ולפנות מזרחה לעבר חלקה המרכזי של דרך הנוף. המעיין שלצידו חניון יפיפה כולל אמה חצופה ובריכת איגום שנבנו עוד בימי הבריטים.
עמק הבוטנה
בּוֹטְנָה הוא השם העברי של הפיסטוק, המעדן האהוב שרוב גידולו העולמי עשה באירן. כאן ביער ביריה שתלה הקק"ל בשנות ה-60 בוסתן ייחודי בו ניסו לגדל אלת הבוטנה, שהורכבה על אלה א"י, בניסיון להפוך את גידול הפיסטוק לענף חקלאי בארץ. יש במקום חניה, חניון ושביל הליכה.
בית כנסת נבוריה
נבוריה היה יישוב יהודי ששכן במקום בימי בית שני ובתקופת המשנה והתלמוד. במקום התגלו שרידים מרשימים של בית כנסת מהקדומים שהתגלו בגליל. שלטים מאירי עיניים מסבירים היטב את סיפורו של המקום ושל הממצאים החשובים שהתגלו בו.
שביל קצר יוצא מרחבת החניה אל מערה שבה קבורים, על פי המסורת, האמוראי יעקב איש נבוריא והתנא אלעזר המודעי מחכמי יבנה.
עין נבוריה
כ-200 מ' לאחר בית הכנסת יש אתר נוסף – עין נבוריה. המעיין נובע מסדק בשכבת סלע הקירטון הלבן כל השנה. מימיו נאגרים בבריכה רדודה בה מתקיימת אוכלוסיית דו-חיים – סלמנדרות, טריטונים וצפרדעי הנחלים.
מצודת ביריה
לאחר שתמשיכו מזרחה ותעברו לצד מספר חניונים מומלצים ותצפיות מרהיבות תגיעו ליישוב הקהילתי– עמוקה. דרך הנוף ממשיכה מכאן לחצור הגלילית אך אני ממליץ לסטות לאתר מרכזי ביער ביריה שאף נתן לו את שמו – מצודת בירה בהר נועזים.
מצודת ביריה הוקמה בשנת 1945 כחלק מהמאבק בהגבלות ההתיישבות שקבעו הבריטים במסגרת תקנות "הספר הלבן". המקום עמד בשנת 1946 במרכזה של פרשייה חשובה שהפכה לסמל ומופת ונודעה בשם "העלייה לביריה" שהיה מאבק נחרץ של הפלמ"ח ותנועות הנוער שהצליחו להיאחז בנקודה אותה ניסו הבריטים לפנות מספר פעמים. במבנה המצודה כיום מוזיאון קטן ומרשים על סיפור המעשה מעורר ההשראה (בדקו שעות פתיחה ופרטים באתר קק"ל או המועצה לשימור). לצידה של המצודה מצפור מרהיב, מהיפים בגליל, חניון רחב ידיים עם שולחנות פיקניק רבים ואפילו שירותים מסודרים.
עין מרגנית
לאחר שתחזרו ממצודת בריה לעמוקה המשיכו לחלק השלישי של דרך הנוף המחברת את עמוקה עם חצור הגלילית. עד מהרה תגיעו לחניון עין מרגנית. חניון מקסים בצילם של עצי תאנה ענפים. המעיין עצמו חרב אך המקום יפה ו"שווה פיקניק".
שביל החלמוניות
הפרחים הצהובים של החלמונית פורחים בנובמבר-דצמבר. החלמוניות של שביל הפסגה במירון ושל רכס בשנית בגולן מוכרות מאוד, אך גם כאן יש ריכוזים נאים של פרח יפיפה זה. יש במקום חניון קטן המשמש בסיס יציאה לטיול בשביל החלמוניות של יער ביריה.
פארק חצור וקבר חוני המעגל
סופה של דרך הנוף בפארק חצור בו חניון נוסף. כ-100 מ' ממנו פונה דרך אל ציון קברו של חוני המעגל – הצדיק שתפילותיו לגשם תמיד נענו.
כאן מגיע לסיום גם המאמר הזה עם תפילה לימים טובים וטיולים נפלאים.