גבולות ארץ ישראל

גבולות הארץ והמדינה

מההבטחה האלוקית ועד ימינו

 

ההנחה היא שתקופה אברהם היתה בתקופת הברונזה התיכונה. יש הרבה איזכורים של ההבטחה האלוהית על א"י בתורה:

  • בראשית יב' וַיֵּרָא יְהוָה אֶל-אַבְרָם וַיֹּאמֶר לְזַרְעֲךָ אֶתֵּן אֶת-הָאָרֶץ הַזֹּאת
  • בראשית יג טו'
  • ברית בין הבתרים – בראשית טו יח' ביּוֹם הַהוּא כָּרַת יְהוָה אֶת-אַבְרָם בְּרִית לֵאמֹר  לְזַרְעֲךָ נָתַתִּי אֶת-הָאָרֶץ הַזֹּאת מִנְּהַר מִצְרַיִם עַד-הַנָּהָר הַגָּדֹל נְהַר-פְּרָת.
  • בראשית כד ז'
  • בראשית כד א-יג'
  • בראשית לה ט-יב
  • בראשית לה ט-יב'

ההבטחה האלוהית: "לך אתן את הארץ" אבל אין מפה מדויקת מהם גבולות הארץ.

מהו גבול? מהו המקום המדויק בו מתקיים גבול בין אזורים?

בדרך כלל (עד הרומית הגבול לא סומן) לכן במקומות כמו נחל או ים אין בעיה לזהותו אך באזורים פתוחים המיקום המדויק ממש לא ברור ואין סימון פיסי אלא תיאורי הנתון לדעות והשקפות שונות.

רק בעת המודרנית זה מקבל תפנית ויש אבני גבול ברורות בשטח (רק במאה ה-20) כמו גם על גבי מפות. הגבול הראשון שסומן היה בין הבריטים לעותמנים בגבול הדרומי.

תיחום גבולות הארץ בהבטחה:

  • וְשַׁתִּי אֶת-גְּבֻלְךָ מִיַּם-סוּף וְעַד-יָם פְּלִשְׁתִּים וּמִמִּדְבָּר עַד-הַנָּהָר כִּי אֶתֵּן בְּיֶדְכֶם אֵת יֹשְׁבֵי הָאָרֶץ וְגֵרַשְׁתָּמוֹ מִפָּנֶיךָ. (שמות כג' לא').
  • כג וְהוֹרִישׁ יְהוָה אֶת-כָּל-הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה, מִלִּפְנֵיכֶם; וִירִשְׁתֶּם גּוֹיִם, גְּדֹלִים וַעֲצֻמִים מִכֶּם. כד כָּל-הַמָּקוֹם, אֲשֶׁר תִּדְרֹךְ כַּף-רַגְלְכֶם בּוֹ–לָכֶם יִהְיֶה:  מִן-הַמִּדְבָּר וְהַלְּבָנוֹן מִן-הַנָּהָר נְהַר-פְּרָת, וְעַד הַיָּם הָאַחֲרוֹן–יִהְיֶה, גְּבֻלְכֶם. (דברים יא' כד)

השטח בהבטחה עצום:

  • בדרום : ים סוף (מפרץ אילת-עקבה ומפרץ סואץ), נהר מצרים (הנילוס).
  • בצפון, על הקו: נהר פרת, טורי אמנה (הרי Taurus Amanus על גבול סוריה-אנטוליה).
  • במערב, הים התיכון.
  • במזרח, עד מדבריות ערב.

אך כשחז"ל יגדירו את התחום שבו יש לקיים "מצוות התלויות בארץ" (כגון שמיטה) הם סימנו אזור קטן בהרבה. היחס לגבולות ההבטחה הוא גבול רעיוני ולא ממשי.

 

 

 

גבול עולי מצריים: (במדבר לד')

זהו הגבול בו היו אמורים להתישב השבטים עם הגיעם אך הם לא הצליחו לממש. זה תחום קטן בהרבה מתחום ההבטחה – הכיצב?

  • מרחב ההבטחה הוא המרחב פוטנציאלי הראוי להיות נחלת ארץ ישראל אבל עם ישראל לא החזיק בו. הוא עשוי להיות הגבול לאחר הגאולה.
  • גבול עולי מצרים נתקדש לצורך מצוות אולם קדושתו בטלה עם גלות בבל.
  • עם חזרת גולי בבל, התקדשה ארץ ישראל קדושה שניה והיא נותרה על כנה עד היום וגם לעתיד לבוא.
  • הגבולות בפועל הן אלו אשר עם ישראל יכבוש. כָּל-הַמָּקוֹם, אֲשֶׁר תִּדְרֹךְ כַּף-רַגְלְכֶם בּוֹ–לָכֶם יִהְיֶה: מִן-הַמִּדְבָּר וְהַלְּבָנוֹן מִן-הַנָּהָר נְהַר-פְּרָת, וְעַד הַיָּם הָאַחֲרוֹן–יִהְיֶה, גְּבֻלְכֶם. (דברים יא' כד')

 

 

גבול דוד ושלמה התקרב לגודל גבולות ההבטחה – אך התממש לזמן קצר ואין בו משמעות הסטורית משמעותית

 

 

גבולות הנחלה על פי עולי בבל

שיבת ציון מגלות בבל: פחוות יהוד (יחידה מנהלית בימי הפרסים – ממלכת יהוד) יושבת על שטח קטן סביב ירושלים

 

 

בתקופה ההלניסטית אין גבולות מדויקים משום מהארץ היתה חלק מיישויות גדולות הרבה יותר מוקדונים, סלבקים. רק בשנת 200- יש הגדרה מחודשת מדויקת בתקופה החשמונאית.

 

 

 

 

 

בתקופת בית שני (-586 עד 70) השטח המירבי ששלטו יהודית היה בימי אלכסנדר ינאי בימי החשמונאים. זה התחום בו חז"ל קבעו שיש צורף לקיים מצוות התלויות בארץ. כלומר הגדרה זו של הארץ היא הכי מדויקת והוא נקרא "גבול עולי בבל".

ההגדרה המדוקית נמצאת בפסיפס שנקרא "ברייתת התחומין" שנמצא בתל-רחוב (ליד בית שאן) הכוללת רשימת שמות של מקומות ברורים. הגבול עדיין לא סומן אך ניתן היה באותה עת לזהות אותו על פי הגבולות בין היישובים השונים.

 

 

 

 

 

 

 

 

בימי הורדוס – הוא מופקד ע"י הרומאים על שטח מוגדר אבל שונה מהקודם.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

בתקופה הרומית לאחר מרד בר כוכבא – מחליפים הרומים את השם לאחר שיהודים המורדים "נמאסים" עליהם – ושם הארץ הופך להיות פרובינקיה סיריה פלסטינה (לאחר 140) ולא שם שמאזכר את היהודים…

 

 

בתקופה הביזנטית האזור נקרא פלסטינה אך מחולק ל-3 חלקים. השליטה מבחוץ

בתקופה הערבית הקדומה היתה שליטה חיצונית וחולק לג'ונד פלסתין, וג'ונד אל-אורדון

 

 

 

בתקופה צלבנית הגבולות היו אחרים וצרים עם שונות בין הממלכה ה-ן לשניה.

 

 

 

בתקופה הממלוכית:

 

 

 

 

 

 

 

 

בתקופה העותמנית: יש הפרדה בין מחוז ביירות ומחוז דמשק וכן מחוז ירושלים עם שליטה זרה.

 

 

קביעת הגבולות בעת המודרנית – ימי הבריטים

גבול צפוני:

1915 –  "ההבטחה הבריטית" – הבריטים בקשר עם חוסיין ההשמי (הסבא רבה של חוסיין המלך) והיה השריף של חיג'אז. ומבטיחים לו מדינה באזור שישחררו מהטורקים (אגרות חוסיין-מקמהון). הערבים טוענים שא"י כלולה בשטח זה זה  ואילו הבריטים טוענים שלא.

1916 – הסכמי סייקס-פיקו בין הבריטים והצרפתים דנים לגבי חלוקת האזור ביניהם עוד לפני שנכבש. לפי הסכם זה א"י יהיה בינלאומי אך בהשפעה בריטים. במסגרת הסכם זה נקבע קו הגבול הצפוני בין בריטניה וצרפת. שנע באזור נהריה) קו גבול לא ברור שלא סומן ולא מימשו אותו.

1917 – הצהרת בלפור "בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל"

1918 – אחרי מלחמת העולם ה-I חבר-הלאומים ממנה את הבריטים והצרפתים לקבל מנדט במטרה להקים שם מדינות, לא קובע גבולות אלה משאיר את זה להם לקבוע במו"מ ביניהם. בכתב המנדט – מאמץ חבר הלאומים את הצהרת בלפור.

בשנים 18-19 הבריטים והצרפתים דנים בקו הגבול (כאשר הם מבינים שצריך להקים מדינה גם ליהודים, לשמר על מקורות המים וכיוב'.) בהסכם דוביל (1919) הם קובעים קו בין ראש הנקרה לכפר נחום דרך דרום החולה (קטן מהגבול הסופי).

אלא שהערבים מורדים בצרפתים ולכן אזור אצבע הגליל נותר אזור חיץ לא ברור. סיפור תל-חי קשור לזה (הערבים באו לחפש חיילים צרפתים…).

1920 – הסכם נוסף בין הבריטים והצרפתים "הסכם דצמבר 1920". שם נקבע קו נוסף אך גם מנגנון סימון ע"י ועדת מומחים של שני קצינים בשם פולה וניקומב. הם עבדו כשנה ואת ההסכמות הם סימנו ב-1923 פיסית בשטח  ע"י 78 גלי-אבנים בין ראש הנקרה לאל חמה. גלי אבנים אלו הוחלפו בעמודונים ב-41 והם קו הגבול הרשמי.

בעבודתם ביצעו השניים שינויים בגבול בגלל סיבות מקומיות שבשטח, למשל: האמיר פעור ברמת-הגולן שרצה להיות חלק מצרפת, אדמות של באשה-אפנדי (באהיים) באזור עין-גב שרצו לשייכו לבריטים. והם החליפו את השטחים.הם עשו שינויים בכדי לא להפריד כפרים מאדמותיהם. לגבי הבניאס שהיה באינטרס הבריטי (שליטה על מים) וגם הצרפתי (שליטה על הדרכים) – הוחלט להחליט מאוחר יותר אבל בפועל נשאר בידי הצרפתים (והסורים) עד 67. הגבול במורדות הגולן הוא על המורדות וממזרח לירדן (הירדן כולו בשטח בריטניה). בצפון הכנרת – קו 10 מטר מקו המים. מאזור עין גב הקו מתרחק קצת ומגיע לאל-חמה.

החלוקה לפי סייקס-פיקו: (לשים לב – גם אזור מפרץ חיפה בשליטה בריטית ישירה)

גבול דרומי:

מ-1882 נכנסים הבריטים לנעליו של מוחמד עלי  וב1906 נקבע קו גבול בין טאבה לרפיח – בין הבריטים ששולטים במצרים לבין הטורקים על פי העקרונות הבאים:

  • שמירת האינטרסים הבריטיים:
    • הגנה על תעלת סואץ ומניעת בניית מסילת רכבת בין עקבה לסואץ.
    • הגנה על מקורות המים של סיני ובראשם עין קודיראת – קדש ברנע)
  • העות'מאנים:
    • קביעת הגבול 3 מייל מערבית לעקבה (הגנרל רושדי פאשא) והותרת ראש מפרץ אילת בתחומה של ארץ ישראל.

נעשים בו מספר שינויים קלים (עין נטפים, עין חורשה ועין המערה, וכן הרי חריף ושגיא – שמועבירים לטורקים) הוא עוגן בהסכם ובאבני גבול – וזהו הגבול המדויק של ימינו עם מצריים. על טאבה עצמה היתה מחלקת בין ישראל למצריים לאחר הסכם השלום אשר נדונה בבוררות בינלאומית בה ישראל מפסידה. ב-1982 טאבה הופכת להיות מצרית.

הגבול המזרחי:

הבריטים חילקו את שטחיהם במטרה לממש את הבטחותיהם לערבים: את עירק נתנו לפייסל (בנו של חוסיין) את עירק ואת ירדן (אמירות עבר הירדן – טרנס ג'ורדן) נתנו לעבדאללה אחיו. בכך הם קורעים את עבר הירדן מתוך שטח פלסטינה. הפתרון הזה נקבע בקווים כלליים ע"י צ'רצ'יל ואת הפרטים היה צריך לקבוע הנציב הראשון הרברט סמואל. זה נקבע בשנת 1922 וזו ההגדרה:

"השטח הנמצא מזרחה לקו היוצא מנקודה אחת הנמצאת שני מילין מערבה לעיר עקבה ועולה דרך מרכז ואדי רבה, ים המלח ונהר הירדן, עד הגיעו למקום הירדן ונהר הירמוך. משם דרך מרכז נהר הירמוך עד הגבול הסורי"

 

כלומר גבולות הארץ נקבעו בחלקים שונים ב-1906 (דרומי), 1922(מזרחי), ו-1923 (צפוני).

 

 

הרשמו לאחד הסיורים הקרובים שלנו
לפרטים והרשמה
על המחבר:
עמרי
עמרי

מורה דרך מוסמך ומומחה לטיולים בגליל. המייסד של Omri-Travel שהפך את התחביב והתשוקה שלו למקצוע... חולה טיולים, סקרן בלתי נלאה וממשיך להתלהב מלטייל ולהדריך.

כללי הזהב לטיול מוצלח:

טיול הוא פעילות נפלאה – מהנה, בריא, מחבר ומלמד אך גם עלול להיות מסוכן. על מנת להגביר את ההנאה ולצמצם אתה הסיכון הינה כמה כללים פשוטים המומלצים לכל טיול:

הכנה מראש: חשוב מאוד לקרוא על מסלול הטיול מראש ולדעת היטב מה צפוי לכם: מה המרחק, רמת הקושי, משך הטיול, נתיב הטיול ומה יש לאורכו ולהתארגן בהתאם!  חשוב מאוד להצטייד במפה (זכרו: שיש מקומות ללא קליטת סלולר ולכן מפת נייר עדיפה). יש לידע מישהו מקורב לגבי תוכניותיכם ואם זה בשמורה את אחד מאנשי הצוות.

מים, אוכל, ביגוד וציוד: תמיד קחו איתכם מים! (לטיול יום 3 ליטר לאדם). אוכל ונישנושים בהתאם למשך הטיול. נעליים סגורות, ביגוד בהתאם לעונה אך רצוי תמיד מומלץ מכנסיים ארוכים וכמובן כובע. מומלץ להצטייד בפנס, אולר ומקלות הליכה וחשוב לקחת איתכם ערכת עזרה ראשונה בסיסית וטלפון נייד טעון ואף מטען חיצוני.

התנהגות בזמן הטיול: קריטי להישאר על השבילים המסומנים ולא "לעשות שטויות" כמו קפיצות ממקומות גבוהים, טיפוס על עצים ועוד. חובה להתנהג בהתאם להוראות על שלטי הכניסה לשמורות.

לעולם אל תשאירו לכלוך, ניירות, בקבוקים וחפצים בשטח. אספו את האשפה שלכם ורצוי גם לנקות לכלוך שמצאתם בשטח ולהשאירו במצב טוב יותר.

במקרה חרום: אם חס וחלילה מישהו נפגע במהלך הטיול הכלל הבסיסי הוא טיפול ראשוני במקום ולהוציא את הנפגע מהשטח בהקדם האפשרי. בהתאם למקרה יש להזעיק גורמים רלוונטיים. מומלץ מאוד להוריד את האפליקציה מדא שלי – שבה יש הנחיות עזרה ראשונה לכל המקרים ואפשרות קלה להזעקת עזרה.

מידע מפורט יותר מומלץ לקרוא באתר של עמותת מדעת

קרא עוד
מוזמנים לטייל איתנו
המאמר עזר לכם? נשמח לקרוא את תגובתכם

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *

הרשמו לקבלת עדכונים, המלצות והטבות
מבית Omri Travel
פתח צ'אט
1
זקוק לעזרה?
שלום לך!
נשמח לסייע ולחבר אתכם לחוויה מושלמת!!
לאיפה תרצו לטייל? מתי? כמה אנשים?
דילוג לתוכן