ארץ הכפרים האבודים

הרפתקה בגליל שתגרום לכם לדמיין שאתם אינדיאנה ג'ונס בלב הג'ונגל…

בלב הגליל, בתוך החורש ירוק העד חבויים להם עשרות! כפרים נטושים שמצב השתמרותם, בחלק מהמקרים, מפתיע באיכותו. המטייל הסקרן שיגיע לאתרים אלו יוכל לגלות מבנים וקירות, רחובות, בורות ומאגרי מים, מתקנים חקלאים בהם בתי בד וגתות, כנסיות (שבחלקן אף פסיפסים מרשימים!), מערות קבורה, סרקופגים ועוד. כן, כן כל אלו נמצאים בר בשטח, במקרים רבים ללא שילוט או שביל והם ידועים רק ליודעי ח"ן (ובקרוב גם לכם…).

דף זה בבניה ויעודכן בזמן הקרוב

מפת הכפרים האבודים

יש להקליק על המפה או על הקישור כאן >>>

מדוע הכפרים אבודים?

המחקר*** מראה שצפיפות היישובים בגליל הלכה וגדלה לאורך התקופות ההסטוריות ובמיוחד מהתקופה ההלניסטית לרומית והגיעה לשיאה בתקופה הביזנטית (מאות 4 – 7 לספירה). אך מיד לאחד הכיבוש המוסלמי ובתוך תקופה קצרה "התרוקן" הגליל מתושביו והכפרים ניטשו באחת. חלקם, כדוגמת פסוטה ומעיליא, יתחדשו בהמשך אך רובם יעזבו – והחורש הים-תיכוני הטבעי של הגליל ישגשג, "יכבוש" ויעלים אותם בקרבו.

אז מדוע נבנו כאן כפרים כה רבים ומדוע ניטשו באחת?
התקופה הרומית שהחלה במחצית המאה ה-1 לפני הספירה ונמשכה עד המאה ה-4, הביאה יציבות יחסית ופיתוח לארץ. הרומים שהצטיינו ביכולותיהם ההנדסיות פיתחו רשת דרכים ענפה בכל רחבי הארץ כמו הדרך הראשית באזורנו שחיברה את אנטיוכיה עם עכו- פטולמאיס שהיתה עיר הנמל הראשית באזור וממנה יכלו לייצא סחורות לאירופה. פיתוח הדרכים והתשתיות ביחד עם היציבות היחסית כחלק מהאימפריה הרומית הביאו לגידול באוכלוסיה ברחבי הארץ כולה, אך עם תחילתה של התקופה הביזנטית תהליך זה הגיע לשיאו. מבחינות רבות התקופה הביזנטית היא המשך ישיר של התקופה הרומית. ההבדל הבולט ביניהן הוא שהאמפריה הרומית הפכה להיות נוצרית במהלך המאה ה-4 (עת מתחילה התק' הביזנטית) וחשיבותה של ארץ-ישראל כ"ארץ הקודש" התגברה מאוד. גלים של צליינים החלו לפקוד את הארץ בעודם עולים לרגל אל "המקומות הקדושים". הממסד הדתי השקיע רבות בפיתוח הארץ ובמיוחד בבנית כנסיות ומנזרים (כמו הכנסיה עם רצפת הפסיפס המרהיבה בנהריה שמומנה כנראה ע"י הארכיבישוף של צור). בנוסף לכך, הביקוש למוצרי הארץ – ובראשם יין ושמן זית, עלה מאוד משום שיכלו להוסיף להם "made-in the Holy land". כל אלו הביאו לשגשוג יוצא דופן הארץ. האוכלוסיה עלתה מפחות ממיליון נפש בתחילת התקופה לשני (ויש הטוענים שאף שלושה) מיליון נפש! מספר גבוה מאוד לכל הדעות במיוחד אם משווים לתחילת המאה ה-20 עת בארץ חיו רק כחצי מיליןו נפש.

כל הגורמים הללו הביאו לכך שהגליל התמלא בכפרים, כפרירים, חוות חקלאיות ומתקנים חקלאיים שונים. החורש בורא והוחלף בגידולים חקלאיים שבראשם כרמי זיתים נרחבים וכרמי גפנים (בעיקר בקרקעות קירטוניות). במקומות רבים מוצאים ישובים קטנים ובהם מספר בתי בד (למשל בחורבת דנעילה או מער) שייצרו כמות שמן גדולה בהרבה מכמות הצריכה של אותם כפרונים. כלומר הכפרים ייצרו שמן רב וייצאו אותו לאירופה וכך שגשגו.

בשנת 638 כבש החליף המוסלמי עומר בן אל-ח'טאב את ארץ ישראל מידי האמפריה הביזנטית. מהעדר צי ערבי ומהחשש של התקפות של הביזנטים מהים התיכון – הוא הרס את נמלי החוף והקים מצודות משמר לאורכו. בכך גדע באחת את דרכי המסחר מארץ ישראל לאירופה וחיסל את הבסיס הכלכלי של חלק ניכר מהכפרים והיישובים שהתקיימו בארץ באותה עת. בכך הביא גם לנטישתם של הכפרים של הגליל – ואנו רואים מהמחקר שצפיפות היישובים באזור יורדת בצורה דרסטית בבת אחת.

החורש הים תיכון של הגליל חזר והשתלט על השטח ובתוך כך "בלע" את אותם כפרים שנטשו. במשך כ-1300 שנה היה לחורש זמן לגדול בתוך וסביב המבנים, המתקנים ובורות המים ובמיוחד לאחר 1948 כאשר הרעיה בשטח פחתה והחורש משגשג. עובדה זו מביאה אותנו כיום למצב בו ניתן להגיע לטייל אל תוך החורש ולגלות מחדש את אותם כפרים אבודים כאשר תחושת גילוי מרגשת אוחזת בנו כאילו אנו נמצאים בתוך אחד מסרטי שפילברג הנהדרים…

***הערה חשובה: את המידע שהצגתי כאן בצורה סיפורית, ליקטתי ממקורות שונים אך בעיקר משיחות וקריאת מאמרים של הארכיאולוגים מוטי אביעם ונמרוד גטצוב. מידע מלא יותר ובו הפניות למקורות המידע ומפת האתרים תוכלו למצוא באתר שלי במאמר הנושא את השם "ארץ הכפרים האבודים".

לאיפה לטייל בשביל להרגיש אינדיאנה ג'ונס?

להלן מספר המלצות לביקור בחלק קטן מכפרים אבודים אלו שנוחים ומתאימים יותר לביקור. המועד הטוב ביותר הינו בחורף ובאביב כאשר המקומות ירוקים ופורחים, אך ניתן להגיע תמיד.
לתשומת לב: אלו אתרים שברובם אינם מוסדרים ומסומנים והטיול אליהם מתאימים למטיילים מנוסים. חובה לטייל לשם תוך דגש על זהירות ובטיחות. נעליים גבוהות, מכנסיים ארוכים, מים, מפה, כובע ובמיוחד לשים לב טוב איפה צועדים. בשטח פזורים בורות ומכשולים שונים. טיילו בזהירות רבה!!

חורבת עקודים: איפה? על מצוק מעל נחל כזיב כקילומטר מערבית מפארק גורן. הגישה הנוחה מפארק גורן ברכב 4X4 או ברגל. ניתן להגיע גם מכיוון עבדון.
מה רואים? מאגר מים תת-קרקעי מרהיב של כ-25 מ', שרידי מבנים רבים וקמרונות הפזורים על כ-14 דונם.

חורבת גליל: איפה? בפארק גורן בין א.ת. גורן וגרנות הגליל. ניתן להגיע בדרך העפר מפארק גורן (חניון חרובים) בהליכה/נסיעה מזרחה או מהחלק המזרחי של א.ת. גורן.
מה רואים? סמטאות ומבנים, בורות מים, משקוף מעוטר בצלב, 3 בתי בד וסרקופג וכן מערות קבורה.

חורבת דור (Dur): איפה? כקמ' דרומית לאיקרית. דרך עפר נוחה מובילה מכביש 899 דרומה (בין הפניה לשומרה ושתולה) עד לרגלי הגבעה.
מה רואים? 6 סרקופגים מרשימים ביותר (שניים מהם כפןלים) המוצבים על משטח סלע. בריכת אגירה גדולה ושפע של מבנים במצב השתמרות טוב הפזורים בכ-2.5 דונם.

חורבת צונם: איפה? בסוף דרך חקלאית סלולה שיוצאת מכביש 899 מזרחית מהפניה לשתולה. בוויז: חורבת צונם. מהחניה יש ללכת לאורך השביל המאולתר במגמה צפון מערב.
מה רואים? הכפר המרשים ביותר מהרשימה. שרידים הפזורים בשטח של כ-40 דונם! ובמרכזם מאגר מים מרשים עם קשתות מקוריות ובסמוך עוד מאגר מים קטן יותר. בתי בד, בורות מים, שרידים משתי כנסיות ושפע של מבנים ורחובות. ממש "עיר אבודה"…

חורבת דנעילה: איפה? בסמוך לחניון של הירידה לנחל שרך. המקום הנגיש והנוח ביותר לטיול מהרשימה. יש שביל הליכה מסומן מהחניון וחזרה.
מה רואים? רחובות ומבנים רבים. 3 בתי בד ומהם אחד משוקם ובו שלט הסבר מאיר עיניים. בנוסף באתר נתגלו בורות מים, מערות קבורה ומכסה של סרקופג. שביל הליכה מסומן מוביל בצורה נוחה מהחניון ואליו ולוקח כ-25 דקות.

חורבת כרכרה: איפה? בנחל בצת לרגלי קיבוץ אילון. יורדים אל הנחל משער הקיבוץ ומתחנת המשאבות הולכים מערבה ועולים אל הגבעה בשביל המסומן.
מה רואים? שרידי מבנים רבים ומרשימים הפזורים בשטח של כ-6 דונם, בתי בד ומאגר מים. בחלק המערבי התגלו שתי כנסיות עם חדרים המרוצפים בפסיפסים שמבצבצים בחלקם מתחת למעטה העפר. מהמקום נופים נאים לנחל בצת.

חורבת שנונה: איפה? בקרבת מושב שתולה. הכי נוח להגיע מחניון הרב"טים. משם יוצא שביל מסומן כחול לכיוון צפון-מזרח. לאחר כ-300 מ' להיכנס שמאלה למעווה החורש.
מה רואים? קירות, פתחים, בורות מים, בריכות אגירה ובתי בד. בחלק הדרומי במבנה גדול נמצא עמוד מגולף שמעיד ככל הנראה על קיום כנסיה.

חורבת עירב: איפה? מול הכפר ערב אל עראמשה, מעל מצוק נחל בצת. שביל מסומן שחור מוביל מהכביש החקלאי ממזרח לכביש 8993 לכיוון דרום במעלה הגבעה לאורך כ-300 מטר והעובר בסמוך ליער של עצי לבנה רפואי.
מה רואים? שרידי מבנים במצב השתמרות טוב, כ-10 בורות מים ושתי כנסיות הכוללות שני עמודים באתרם ואף רצפת פסיפס. מראש הגבעה נוף עוצר נשימה לכל הגליל המערבי ועד הכרמל.

חורבת בציר: איפה? במחצית בדרך שבין שומרה לזרעית, כביש 8992, במזרחו של עיקול הדרך, על גבעה. יש שלט המוביל למקום.
מה רואים? שרידי מבנים צמודים במצב השתמרות טוב היוצרים העין חומה כולל משקופים. בורות בית, ומספר מכסים של סרקופגים. במרחק של קילומטר נמצאת חורבת כוכים המומלצת אף היא.